תפריט
עצם הגעתי לקורס היה הצעד הראשון בשינוי שאני עתידה לעבור. אחרי ישיבה ממושכת בבית , חוסר עשייה, הרגשת כיבוי בכל היכולות שלי, הרגשתי שהגיע הרגע לעשות מעשה ולהרשם לקורס.
התחלתי את הקורס עם קושי נפשי כלפי עצמי, קושי על המצב בו אני נמצאת, קושי ותיסכול גדול על הזנחת כל מה שאני באמת. ידעתי תמיד שקיים בי ארגז כלים גדול של יכולות, של כישרון, של חריצות, שאיפות וחלומות, דבר שתיסכל אותי יותר כי ידעתי שאני כבר לא משתמשת בארגז הזה בתקופה האחרונה. הייתי בתיסכול גדול כלפי המצב בו אני נמצאת כשאני יודעת שהוא לא באשמתי (הטיפולים, הריון, חולי).
בתחילת הקורס הרגשתי שאני במצב של דאון, ככל שעבר הזמן התחלתי להבין באמצעות האימונים שנכון , הדברים נפלו עלי, השאלה איך אני מגיבה אליהם. התחלתי לעבור שינוי של גישה, עם כל הקושי שהיה ועדיין קשה, לנסות לראות יותר טוב את המצב הקיים, לנסות לשמוח עם מה שיש. החלטתי שאני לומדת יותר על שמחה, שאני בכוח אעשה דברים יותר משוגעים ומשמחים כדי שזה באמת ישפיע עלי. התחלתי ללמוד איך אני יכולה להמשיך לקיים אורך חיים רגיל עם המחלה שנפלה עלי. כל הדברים האלו עזרו לי לקום, לחייך, להיות יותר שלמה עם עצמי ולהיזכר ולהתגעגע יותר ליכולות הטמונים בי ומחכים לשימוש בהם שוב.
החלטתי שאני עושה שינוי. שאני חוזרת למי שאני– רחלה. הוצאתי את ארגז הכלים שלי והתחלתי להשתמש בו שוב, דבר שהציף אותי באושר. כמעט מיד הגיעו שוב כל החלומות שהשארתי בצד וידעתי הפעם שאני רוצה ומסוגלת להגשים אותם. התחלתי לצעוד לאורך שביל האבנים לקראת החזון שלי. הלכתי לקורס ריענון בתחום שאני אוהבת– התדמיתנות, העיצוב והתפירה. התחלתי ללמד תפירה במתנס הקרוב, אני יושבת על תוכנית לקראת העסק העצמאי שאני בעז“ה אפתח שנה הבאה. אני מרגישה שלמה עם המקום בו אני נמצאת כרגע. אני יודעת שעוד מצפה לי הרבה עבודה ועוד צעדים לקראת החזון, אבל גם הבנתי שנכון לי הדרך לחזון ולא דווקא להגיע כבר לחזון במהירות.
השינוי שעברתי השפיע גם על הסובבים אותי. אני מרגישה אמא, רעיה ועקרת בית יותר טובה. דבר שמשמח אותי מאוד, כי אני אוהבת את המשפחה שלי כ“כ.
יש לי חזון ואני יודעת שאני מסוגלת להגיע אליו. הצעדים ההבאים שלי זה מציאת מקום, בניית תוכנית האימון באמנות ,תפירה ועיצוב שאני חולמת עליו וכמובן שיווקו. התחלת אימונים לנערות בסיכון.
ב“ה זכיתי בבעל מכיל ותומך, שרוצה כמוני בדיוק שאהיה מאושרת, שאמצה את עצמי, שאעבוד במשהו שהוא אני ושאהנה ממנו. הוא מאמין בי וזה הכי כייף שיש והכי לא מובן מאליו שיש.
אני מסתכלת על השנה שחלפה מאיפה ובאיזה מצב התחלתי אותה ובאיזה מקום גבוה ושלם אני מסיימת אותה וזה מדהים אותי עד כמה האדם עצמו הוא כמעט היחיד שיכול לבחור ולעשות שינוי. עד כמה מהיר יכול להיות שינוי ועל כמה דברים בו זמנית הוא משפיע.
הלוואי ואזכה גם אני כבר בשנה הבאה לעזור לנערות למצוא את כל הטוב שטמון בהן, את כל היכולות הקיימים בהן ולהצעיד אותן קדימה כשהן שלמות יותר בעיקר כלפי עצמן לקראת הצלחה והגשמת חלומותיהן. שיהיה בהצלחה!
התהליך שעברתי… קורס אימון אישי עפ“י שיטת נוביצקי – כתיבה אינטרוספקטיבית על התהליך – מאין ולאן?…
הרצון לגעת בתחום האימון החל אצלי מתוך עבודה עם שני ילדים (אחים) שהחלה כשעורי עזר בתחום השפה ולאחר שני שיעורים עברנו למפגשי העצמה.
במהלך המפגשים שלי עם הילדים, האחד בן 9 והשני בן 11, גיליתי את כישורי הטיפוליים שידעתי שקיימים אצלי מעצם היותי עוסקת בהוראה ובהנחיית עמיתים. אך הצורך להתמקצע ולדעת ולהכיר עוד גישות, שיטות ודרכי טיפול; הוא שדחף אותי ללימודי האימון.
הגעתי לקורס די ממוקדת ודי יודעת מה אני רוצה להפיק מהקורס. אך לא הבנתי שאני הולכת לעבור תהליך. אט אט נגלה לעיני עולם מעט שונה ממה שהכרתי, עולם הטיפול באמצעות אומנות (הבעה ביצירה). אומנם בעבודתי אני פועלת בתחום האומנות עם הילדים הצעירים באופן חופשי ובאופן פרטני בסיטואציות מסוימות, ובמיוחד במעבר מן הגן לכתה א‘ והחששות הטמונות במעבר הן אצל הילדים והן אצל ההורים. עם הילדים אני פועלת דרך האומנות ועם ההורים בשיח חופשי.
בקורס למדתי להתבונן ולהקשיב בדרך שונה, נוספו לי כלים חדשים שבהם אני אשתמש ובמידה מסוימת משתמשת כבר עכשיו בקבוצת ההדרכה שלי כמו: קלירינג, שפת הקשב, גשר מו המצוי לרצוי, תרגיל הכיסאות ועוד… בעבודתי כמדריכת צוותי חינוך אני משתלמת בהנחיית קבוצות והרבה פעמים הכלים הם מאוד דומים ומתחברים זה לזה, ואכן כך קרה לי בחלק ממפגשי ההדרכה.
בפאן האישי: אני מאוד גאה בתהליך ובמסע שעברתי. מראייה כוללת לראייה ממוקדת יותר. מהבנה שהאדם יודע מה נכון עבורו ואני צריכה להביא אותו לידי העשייה.
למדתי לתת לעצמי יותר ממה שנתתי עד כה, עקב אירועים מסויימים משפחתיים שגרמו לי להזניח את עצמי ואת המשפחה הגרעינית שלי (תרגיל גלגל החיים).
למדתי שעלי לשחרר קצת אגו ויותר להסתכל על הדברים בראייה ממוקדת אבל רחבה יותר. להבין ולא להתעקש, לקבל את הקושי של האחר לא כמשהו אישי נגדי אלא להבין שהקושי הוא שלו והוא למעשה זועק לעזרה. וכיום אני יותר מוותרת ופחות מתעקשת.
עם השדונים שלי אני עדיין מתקשה להתמודד אך יודעת בדיוק מי הם וזה כבר טוב. להכיר את השדון שבך זה תהליך שהשקעתי בו מחשבה וניתוח. אני משתדלת להתמודד איתו ולהניחו לצידי. בחלק מהמקרים אני מצליחה ואני גאה על כך, אך עדיין עלי לעשות עבודה.
החוזקות שבי הן אלו שמובילות אותי ומחזקות אותי. ואלו הן השמחה שבי, האהבה לחיים והראייה האופטימית בחיים. חוזקות אלה מלוות אותי לאורך דרכי, תמיד הן היו ואינני מתכוונת לשנותן, אלא להוסיף אליהם את שרכשתי במהלך המפגשים שלנו מתוך הקשבה והתבוננות: את הרוגע, האהבה, האמון באנשים, ההכלה, האמפטיה וההבנה שהאדם הוא שלם ויודע מה טוב לו.
ואכן, כל אלו שגיליתי על עצמי כאדם בוגר ואחראי ובמיוחד שחרור האגו והעקשנות המיותרת, הצדק שליווה אותי (שוחרת צדק), סייעו לי לשפר את מערכות היחסים שלי במשפחה, בעבודה ובכלל.
חיברתי את כל החלקים לשלם אחד גדול שאני גאה בו ועוד יותר גאה להיות חלק ממנו…
תודה…
כתיבה אינטרוספקטיבית. “מסע“- מתוך מילון ויקיפדיה – מסע הוא מעבר של נוסע בין מקומות שונים. לעיתים מסתיים המסע בחזרה לתחנת המוצא ולעיתים תכליתו הוא מעבר למקום אחר…
כך אני מרגישה,נוסעת שנמצאת במסע…מסע בתוך חיי…
בזמן המסע הזה גיליתי דברים חדשים על עצמי– חוזקות שלי,עוצמות,פחדים הישגים כישלונות הפתעות,חגיגות ובנוסף ליוו אותי עליות ומורדות ובעיקר שינויים רבים.
מסע הוא מעבר של נוסע בין מקומות שונים–משפט זה בהחלט מסכם את התחושה שאני חווה. המקומות השונים האלה היו המקומות שפגשתי את עצמי בעיניים אחרות במבט אחר.גיליתי שיש בי מקומות של עוצמות וחוזקות ואני יכולה כבר להתחיל להרגיש ואפילו להעז לכתוב כמה משפטים על עצמי ולא שמישהו יגיד או יכתוב אותם במקומי..כמו– אני יצירתית , אני מוכשרת, אני מלאת נתינה, אני מחוברת לערכים שלי, אני אותנטית, אני מלאה כרימון,יש בי שפע של רעיונות,אני אישה טובה,אמא טובה,אני אלופה!!! כן כן אני אלופה!!
אני חייבת להיות כנה ולשתף שזה לא היה פשוט בכלל.., רק בשיעורים האחרונים התחלתי קצת להרגיש את מה שכתבתי על עצמי. תמיד אנשים אמרו וראו זאת מהצד ואני לא חוויתי את זה פנימה בתוך תוכי.
בזכות שיטת נובצקי המדהימה, בלה ואבייתר היקרים, ובעיקר בזכות הכוח החזק של הביטוי והיצירה באומנות הצלחתי להפנים ולהבין שיש בי עוצמות וחוזקות. התת מודע שלנו יוצר דרך האומנות משאבים עוצמתיים שעוזרים לנו לפתח ולהכיר העצמה אישית.
הקבוצה המדהימה שזכיתי להיות חלק ממנה הייתה קבוצת תמיכה מיוחדת במינה שכל אחת מהבנות בה נתנה והביאה חלק נדיר לקיום של שיעורים ותהליכי אימון משובחים שעזרו לי במסע האישי שלי.הרגשתי שהתחלתי לנוע, יש בי תנועה..אפילו שהתנועה החלה רק במחשבות ולא תמיד במעשים,עצם המחשבה על פעולה כבר קיימת הנעה קדימה–הגלגלים מתחילים להסתובב ולעבוד ,זו תחושה מדהימה.
הכי אני גאה בשלב זה ,הוא ביכולת ההקשבה שלי..פיתחתי ועבדתי חזק מאוד על שריר ההקשבה. בתחילת הקורס הייתי יותר שומעת,מפרשת מתערבת ולא באמת מקשיבה…בסוף הקורס למדתי מהי כוחה של הקשבה אמיתית. שאיפתי להגיע להקשבה הכי מדויקת–הקשבה מס 3. בזכות פיתוח שריר ההקשבה התחלתי להקשיב יותר לאנשים,לחברים למשפחה שלי. בעבר הייתי נוהגת להיכנס לדברי האחר כדי שישמע את דעתי,לתת עצות,לפרש ולהיסחף רגשית לשיחה. כיום אני קודם כל מקשיבה.. לפעמים שואלת שאלות וממשיכה להקשיב. אני מאוד משתדלת לנהל כך שיחה, לפעמים זה מאוד לא טבעי ולפעמים אני צריכה מאוד להתאמץ,אך אני בשאיפה להיות בהקשבה מלאה תמיד.
המתנה העיקרית שקיבלתי בקורס, שקיבלתי מעצמי, היא מציאת הייעוד שלי,החזון.הבנתי שייעודי קשור לאומנות,לטיפול,לנתינה ולעזרה לזולת. ללא יעוד, זה אני אישה שלא חיה, זה חלק ממני, בילד אין בתוכי.
אני חוששת מהעתיד,אך לא מפחדת ממנו.. אני יודעת שמי שהולך עם היעוד שלו,עם מטרות ברורות ועם שאיפות מגיע למקום שהוא רוצה להיות בו.
הייתי רוצה לאמן ילדים ואנשים בשיטת נוביצקי,ללמד אומנות ילדים, ללמוד אומנות ותמיד להיות ביצירה… יצירה זו תנועה ותנועה מביאה אותך לפעולה והנעה!!!
עבודת הפרידה שעשינו בכיתה של ציור הגוף שלנו שימשה לסיכום המסע שלי.מסע בתוך הגוף והנפש שלי.בתוך הגוף זרעתי את העוצמות שלי,את החוזקות שלי את ההישגים והשינויים שחלו בי..את ההתפתחות שלי, את ההנעה שלי. כל פעם ביקרתי במקום אחר ולמדתי דברים חדשים על עצמי. תליתי את העבודה בסטודיו שלי והיא תלווה אותי תמיד,תיתן לי השראה כי זו האישה שאני רוצה להיות!!!
יצאתי למסע אישי,ביקרתי במקומות שונים וחדשים,הכרתי את עצמי מהמקומות האלה וכעת אני חוזרת לנקודת המוצא אך אינני חוזרת אותה אישה,אני חוזרת אחרת,אני חוזרת שונה…..
תודה רבה
הגעתי ללימודים לא במקרה הייתי בנקודת זמן קריטית אפשר לומר קו פרשת מים מבחינתי תחושות שעטפו אותי היו חוסר הרמוניה ,חוסר חיבור לערכים האישים והאוטנטיים שלי ,בלבול ,חוסר מיקוד לעתיד , פחד ,לא הבנתי את עצמי לעתים , נוטה לכעוס על הסביבה וחוסר סבלנות משוועה ואפשר לומר אבודה בתוך עצמי והרגשת מחנק מכל תפקידי כאימא כרעיה , כסבתא , ועובדת בחברה גדולה בתפקיד מצוין צצו שאלות קשות על קרירה ,שינוי קרירה ,ביטחון כלכלי ,פרנסה הרגשתי שאיבדתי את דרכי ,והעדפתי להישאר באזור הנוחות כל המציאות שלי הייתה בתוהו ובהו.
אט אט בשיטת נובצקי המסע שעשיתי בדמיוני ודרך האומנות הביאו אותי לתחנות משמעותיות של חיי שעיצבו אותי בתור ילדה נערה ואישה מהילדות לבגרות השיטה קירבה אותי לעצמי ככל שהתקרבתי לייעוד שלי ולתכלית ולנשמה שלי התחלתי להרגיש טוב יותר עם עצמי ולא הרגשתי אבודה .
לראשונה התמקדתי בעצמי הגעתי לתחילת הטור. כל שיעור וכל יצירה שביצעתי גילה לי איזה פן באישיות שלי , נקודות אלו חידדו חלומות ורצונות שנשכחו ושוויתרתי עליהם מזמן הרגשתי שהחלונות הסגורים נפתחים על–ידי באומץ לעולם וחלקים מהפזל מסתדרים לתמונה השלמה ובהבנה שלי שכל התשובות הם בתוכי וגם פתרון הבעיות וזה נתן לי את הכוח לשנות .
הפתיע אותי בחוזקות שגיליתי שאני מסוגלת לקחת אחריות על חיי ולקבל החלטות גורליות ולהיות נאמנה לעצמי ובשלב זה אני פורצת את הגבולות שלי בהדרגתיות .
צמחתי והקשבתי למצפן הפנימי שלי ואתגרים שלא חשבתי שאוכל לצלוח צלחתי והשינוי מהסביבה לא איחר לבוא ,הסביבה המשפחה נתנה יד לשינוי שחל בי .
הרגשתי את השינוי היחס שלי לאנשים סביבי השתנה נעשיתי סבלנית יותר הבנתי שכל אדם וכל דמות משמשים תפקיד מסוים בדרכי בחיים הכלתי יותר את הכעסים ואת הרגשות השלילים בהבנה מאיפה השורשים שלהם .
שיטת נובצקי ייחודית מכיוון שבשיטה זו מבאים את הנפש הרגשות הכעסים באופן לא מודע דרך האומנות על הנייר הבעיות העוצמות המחוזקות ההתמודדות ניראות מוחשיות על נייר ומשקפות את הרגשות הפנימים ביותר שלא הינו מודעים להם .
בנקודה זו של חיי הגעתי לנקודה שפרשתי כנף החלטתי שאני עושה מה שעושה לי טוב אני נאמנה לעצמי ולאמונות שלי וממקדת את עצמי למטרות שהצבתי לפני עמו עיסוק באומנות וטיפול באנשים דרך האומנות .
כתיבת השראה תהליך בהכשרה “אימון טיפולי” באמצעות הבעה ויצירה.
ייחודיות השיטה עבורי:
שיטת האימון מביאה לידי ביטוי את נקודות החוזק שלי, החיבור שלי לאומנות ויצירה חזק וניכר בחיי, בנוסף, בשל העובדה שאני פחות ורבלית, השיטה מאפשרת לי להתבטא בכלים שטמונים בתוכי בצורה טבעית וזורמת. אני מאד מחוברת לעובדה שהשיטה מחייבת קשיבות רבה והתבוננות עמוקה וכמו כן שאין היא שיפוטית.
היכן נגע בי התהליך:
התהליך עורר בי את התשוקה לחזור ולעסוק ביצירה, ציור וצילום.
אני חשה שקיבלתי כלים נוספים להתבוננות ולהבנת המצוקות של הסובבים אותי.
התהליך אפשר לי להתמודד עם השדים בתוכי.
מה גיליתי על עצמי ועל הסובבים אותי בתהליך:
הלימוד חיזק בי את התובנה שיש חשיבות רבה לסבלנות, סובלנות והכלה של הסובבים אותי.
אני בעלת יותר מודעת לנטייה הטבעית שלנו כבני אדם לשפוט מבלי להקשיב
חידדתי את הקשיבות שלי לעצמי ולסובבים אותי
ניסיתי להימנע משיפוטיות.
החוזקות שבי וההפתעה:
התהליך חיזק בי את ההבנה והראייה ליכולות האמפטיה הגדולות שטמונות בי.
התהליך נתן בי ונטע בי “דרייב“/ הנעה להתחיל בהליך בו אני יוצאת מאזור הנוחות לעבר הגשמה אישית.
התהליך עורר בי את תחילת האמונה בעצמי ובדרכי.
שינוי חיובי שהבאתי לחיי:
השינוי המשמעותי ביותר טמון בעובדה שאני מביטה פנימה לתוכי ונותנת מקום לרצונות, שאיפות, חלומות, ויעדים שלי: נתתי מקום “לעצמי“
התייחסות ליצירה מגולם לפרפר:
לפני שהתחלתי ביצירה, ישבתי עם עצמי וחשבתי לעומק איך אוכל להביא לידי ביטוי את הדימוי “מגולם לפרפר” בהקשר שלי. לאחר שנתגבש בי הרעיון, בער בי הצורך להביע את הדימוי וישר נגשתי ליצירה.
תהליך היצירה: האובייקט הראשון ביצירה הינו פרח הטוליפ שבראשית צמיחתו הוא עדין סגור, בחרתי בצבע בהיר לטוליפ. העמדה של הטוליפ נוטה לרבע הראשון של הגיליון. משמאל לטוליפ , בחלק קטן יותר של הגיליון צבעתי בגוונים כהים יותר, מימין לטוליפ ציירתי פרח / טוליפ פתוח ומלא צבע ושמחה עטוף באור. מעל הפרח הפתוח בחרתי לכתוב את המילים: ” יצירתי“, “עוצמתי“, “שלם“, “מתפתח“.
ניתוח היצירה: הטוליפ מסמל אותי בראשית התהליך, אומנם מקומו לא במרכז, הינו סגור, אך צבעו בהיר ואופטימי. הצד הקודר יותר תופס שטח מצומצם בגיליון וגם הוא הולך מתבהר ונפתח בחלקו העליון. התמונה מצידו הימני של הטוליפ, תופסת מקום נרחב בגיליון והיא מייצגת את תקוותי לפרוח ולהאיר בתעוזה, באופטימיות ותוך שחרור. בחרתי להזכיר לעצמי את החוזקות גם במילים , שאני יצירתית, עוצמתית שלמה ומתפתחת…
ראיתי את עצמי במראה, גיליתי את עצמי מי אני מה אני רוצה מה אני חושבת שאני רוצה ואיך אשיג את זה. איך להתעלם מההפרעות ואיך לנהל את הזמן כדי שיהיה לי זמן למה שאני רוצה גיליתי על עצמי את הערכים שלי והייעוד שלי. הגילוי של הייעוד הפתיע אותי וגם גיליתי את הפנימיות שלי שלא הקשבתי לה עד היום וזה כמו למצוא יהלום בתוך פחם גם בעבודה שהבאתי יש מציאת גן פנימי של פריחה ואור בתוך חושך. הגעתי מבולבלת ופתאום מצאתי את האור ומשם שאני מצליחה לראות מי אני קל לי למצוא את הדרך לאושר.
זה קצת מצחיק כי יש לי גם מזיקים שהם אנושיים אבל למדתי לשים אותם על השקט ולפעמים להסביר להם שהם מסיטים אותי מן המטרה שלי וגורמים לי לפספס את העיקר וגם למזיקים אחרים אני מתייחסת באותה מידה תחושת העוצמה הגדולה ביותר שגיליתי בקורס זה שאני כאן. אני באור. המודעות הזו של היעוד והעוצמות הפנימיות ומשמעות הזמן ומשמעות חלוקת הזמן שלי היא שנותנת כוח החוזקים שגילית בעצמי בקורס זה יופי פנימי וחיצוני, והכוח שבאהבה לדברים החשובים לי. הידיעה שאם בחרתי בדרך וראיתי שטעיתי אני עושה פנייה ומוצאת משהו יותר טוב והידיעה שאני לא חייבת לרצות אף אחד.
אני יותר מודעת, יותר עומדת על שלי אך רואה את נקודת המבט של האחר ואז יודעת איך להתייחס.
הכלים שלמדתי במהלך הקורס בשיטה נתנו לי המון, פשוט המון. מצאתי עבודה בתקופה הזו ומתוך מודעות מצאתי עבודה יותר טובה. למדתי להקשיב. אני מאמנת מישהי מקסימה וכל פעם שאני יוצאת ממנה אני מרגישה סופר חזקה כי עזרתי לה. זו הרגשה נפלאה.
למדתי להגשים את המטרות שלי. היעדים שלי בין היתר למצוא זוגיות טובה, להיות אמא טובה, להיות ציירת מדהימה ולצייר הרבה. ולחייך הרבה.
“שנת הלימודים במכללת ביטוי הייתה מלאה בלמידה יצירתית , ניקוי הנפש ותרגול המטפל שבי.
כבר בשיעור הראשון כאשר קיבלנו שאלות היכרות ממקום אחר , התבקשנו להתמסר לתהליך והסכמנו פה אחד כי הכיתה היא מעבדה, כאן המקום לניסוי ותהייה וכאן נלמד בלי לשפוט והגישה הזאת נורא עזרה לי להתמסר לתהליך .
בתור בן יחיד בכיתת הלימודים היו לי כמה אפשרויות להתמודד עם המצב ובחרתי לפתוח את האוזניים , הראש והלב והצלחתי ללמוד כל כך הרבה על האינטיליגנציה הנשית , וכאשר החלטתי שזאת הגישה הנכונה לתהליך גם הצלחתי נורא בקלות להיפתח , ליצור ולדבר , להעלות מן התת מודע אל המודע , וגם כן לקחת החלטות קשות ולעשות שינויים בחיי .
כשהתחלתי את הלימודים הייתי בתקופה בה העבודה הרגישה כמו לופ מסוים שלא נתן לי כבר שום סיפוק , הייתי במערכת יחסים לא בריאה שלא הצלחתי להתנתק ממנה וחיפשתי מה עושה לי טוב ומה יעשה אותי שלם כדי שאוכל לחזור להיות האישיות האופטימיות והמפתחת שתמיד הייתי.
במהלך שנת הלימודים החלפתי מקום עבודה, והיום אני מרוצה מהעבודה שלי
במהלך שנת הלימודים קיבלתי את האומץ לצאת מהקשר שהייתי בו , ומצאתי קשר חדש ובריא בשבילי.
התנסתי בשיעורים בתרגילי השיטה ואני מאוד מתחבר לשיעורים שאני מעביר היום במסגרת הסטאז‘ .
נורא רציתי לפתח את תחום הציור מעבר לטיפולים, ועשיתי תערוכה ששילבה מוזיקאים וציירים והצלחתי לתת פרנסה לאמנים בתחילת הדרך כמוני.
במהלך שנת הלימודים קיבלתי את האומץ ולקחתי אחריות על הרצונות שלי , אימצתי כלב גור זאב וכל רגע של ניקיון אחזקה וצומת לב שהוא דורש שווה בשבילי זהב.
אני מטפל בסטודיו ביתי אצלי בדירה באווירה פסטורלית ונעימה ומתכנן לפתח ולעבוד יומים בשבוע כמטפל , ושאר השבוע לטפח תחומים אחרים באמנות
עבודת ” מגולם לפרפר ” הייתה נהדרת וכיפית לציור , אפשר להגיד שההתפתחות במהלך שנת הלימודים ותחילת הטיפולים שאני מעביר בהחלט מתארים את ההתפתחות שעברתי בתהליך גולם לפרפר שיכול לעוף!”
התחלתי את הקורס כשהייתי לקראת סיום לימודי המאסטר ב nlp. כשזיהיתי שהמידע כמעט זהה למה שכבר למדתי נהייתי מעט סקפטית לגבי מה אוכל לקבל מהקורס הזה.
ככל שהשיעורים התקדמו הבנתי עד כמה עוצמתית ושונה השיטה הזו משאר השיטות שלמדתי. כמה קל להגיע בעזרתה אל תת המודע של המטופל, כי הנפש יוצרת ולא המחשבה.
השיטה מרגשת אותי כי בשנים האחרונות נעזרתי בכל מיני שיטות טיפול על מנת להעלות אל המודע תכנים מהתת מודע אך רק חלקי זכרונות בודדים עלו. בעזרת שיטת הטיפול הזו המידע נשלף כאילו מחדר אחורי שמעולם לא ידעתי אליו והתובנות שהגיעו איתו היו משמעותיות מאוד ומשנות חיים עבורי. לדוגמה: האם אני עדיין נתפסת כמעוררת השראה אם אין קהל שיחווה אותי?
במהלך הלימודים חלו שינויים באמונות שהייתי בטוחה שהן אבני יסוד בחיי והן נופצו אחת אחרי השנייה. גיליתי שיש בתוכי הרבה יותר תכונות נפלאות ממה שיכולתי לתאר לעצמי, הבנתי כמה אני עוצמתית ומעוררת השראה בעייני אחרים כבר עכשיו. הבנתי שיש בי את כל הכלים והיכולות כדי להיות האני המיטבית שלי כבר היום. הבנתי שבדרכי שלי אני כבר מפיצה את כל הידע שלי ואת האור שלי באהבה גדולה ליקום. למדתי איך זה מרגיש לחוש אהבה אמיתית וללא תנאי מאנשים זרים, שלימים הפכו להיות משפחה של ממש. הבנתי שהדרך שעלי לעשות עד למטרה שאותה הצבתי בפני עצמי אינה רחוקה כפי שהיא נראתה לפני שהעלאתי אותה על דף הציור ושקיימים ברשותי כל היכולות וכל הכלים בכדי לבצע כל צעד וצעד בדרך למטרה בבטחה ובאמונה.
אני יכולה להעיד על עצמי שכיום אני הרבה יותר קשובה לסובבים אותי, אני שמה לב לדברים קטנים כמו הבעות פנים, תופעות שמתרחשות אצל האדם שמולי בזמן שיחה ומביעה הרבה יותר סקרנות במורכבות של אנשים.
למדתי שיטות רבות אך מרגיש לי שזו השיטה הנגישה ביותר עבורי כדי לגעת בילדים שקיים בחייהם אתגר רגשי. כבר במהלך שנת הלימודים נעזרתי בכלים של השיטה הזו בכדי לדובב ילדים בגן ולהעצים אותם. בכוונתי להמשיך בעבודה מול ילדים הן במסגרת הגן והן באופן פרטני במטרה להטיב את חייהם ואת חיי הסובבים אותם.
משפט היעוד שלי: “אני כוס היין האדום שמחברת את האנשים לעצמם ולטבע“
“אימון בהבעה ויצירה בשיטת נוביצקי“.
הייחודיות של שיטת נוביצקי בשבילי – זה יכולת להתחיל מאפס, למרות שכמעט חצי מהחיים כבר עברו. נקודת האפס כאן, היא נקודה שיכולה להיות הכי כואבת לאותו בן אדם אשר לקח על עצמו לעבור את הדרך הזו, אך יחד עם זאת היא יכולה להיות הנקודה בה הוא לוקח שליטה על החיים שלו ועל ההחלטות שהוא מקבל לגבי דרך בה הוא רוצה לחיות. לחיות, ולא להעביר את הימים בתקווה שהכל הסתדר בעצמו. לחיות – להיות נוכח, מרגיש, הווה, מחליט, מבצע, קיים! השיטה נותנת למטופל הזדמנות לצאת מ“הריסות החיים” ולצמוח אל עבר תובנות לגבי קיומו ויעודו בחיים.
הייחודיות של השיטה היא לראות מתוך הקשבה, בלי לשפוט ולפרש. לתת למטופל להגיע לתובנות לבד, בעזרת תיווך ויצירה המלווים בכל טיפול לאורך כל הדרך. קיום היצירה בתוך הטיפול מאפשר למטופל להתחבר אל עצמו הפנימי, אל עצמו הייחודי – וכך להגיע לתובנות הרבה יותר עמוקות ואמתיות לגבי עצמו.
אישית, עברתי תהליך לא פשוט. כשהגעתי ללמוד את אימון בשיטת נוביצקי, באתי עם כוונות שמאוד ברורות לי– העשרת “ארגז הכלים רגשי” של גננת אשר עובדת עם הילדים הרכים. תמיד חיברתי את הנלמד בשיעורים אל מה שאני עושה בגן ילדים, חיפשתי דרך לחבר בין הלמידה החשובה בעייני לעבודתי כגננת. ואכן כן, כן יכולתי לחבר ולהתחבר לכל מה שנלמד. אך יחד עם זאת ראיתי שזה רק צד אחד של הלמידה, שקיימות הרבה יותר אפשרויות בתנאי שאני מרחיבה את החשיבה שלי, נותנת לעצמי לחשוב על הצדדים שונים בחיים שלי ומה אני יכולה לעשות על מנת להגיע לאותה דרך בה אני מאמינה – גם בעבודה וגם בחיים הפרטיים שלי.
מה שנראה לכאורה בסדר גמור, לאחר התבוננות קלילה, פתאום נראה כמשהו מפחיד ולא יאומן. לא יאומן שיכולתי לחיות בדרך בה חייתי כל כך הרבה שנים בלי להיות מודעת לעצמי וליכולות שלי, בלי אמונה בעצמי, בלי חשק לחקור את הרצון שלי לשנות את העולם, או לפחות חלקיק קטן שלו. לא יאומן! עד כמה שהיתי בביטול עצמי מרוב פחד מול התמודדות עם עצמי!
הלימודים פתחו בפני לא רק דרך להיות יותר מקצועית בעבודתי כגננת, אלא הפכו אותי לבת אדם מודעת למי שהיא באמת. התחברתי אל עצמי, על העקרונות שלי, ראיתי בבירור את הייעוד שלי – לעזור לאנשים הסובבים אותי להתחבר אל עצמם, אל הילד היושב בתוכם. תרומה בלתי נמדדת מסוג זה מובילה אותי למקומות הרבה יותר יפים ובטוחים בחיים. מקומות עם תוכן ומשמעות, מקומות עם אופטימיות ואמונה בטוב שבחיים, ושכל מכשול בחיים הוא אינו אלא למידה לקראת הגשמה עצמית.
מקרב ליבי מודה אני לבלה נוביצקי על פיתוח שיטה ייחודית זו, על מתן דוגמה אישית, על היחס החם והתומך ועל הלמידה לחיים! בשבילי קורס אימון בשיטת נוביצקי – זו נקודה בה התחילה הגשמה עצמית ואמונה ביכולות שלי כבת אדם עם ייעודה שלה.
תודה!
משימת סיום הקורס
כתיבת דף אישי לפרסום באתר •
לשיעור האחרון – ליצור יצירה בכל חומר אפשרי, מתוך החומרים איתם יצרנו, המבטאת את • התהליך שחווית במהלך כל הקורס. נושא היצירה מתבסס על שינוי וטרנספורמציה חיובית בחיים: “מגולם לפרפר“.
להגשה מודפס ובמייל.– לכתוב כתיבה אישית אינטרוספקטיבית על התהליך שעברת בקורס • (בדף להוסיף את משפט הייעוד שלך.)
יש לכתוב בצורה ישירה ואישית על מה שעברת בקורס. מהי הייחודיות של הגישה והשיטה בשבילך. איפה זה נגע ונוגע בך, בחייך, ביחס שלך לסובבים אותך. בהסתכלות על עצמך בחיים. כיצד אתה חושב שתוכל לעזור לאנשים אחרים לשנות חיים דרך השיטה. מה גילית דרך השיטה על עצמך, על בני אדם ועל הסובבים אותך. מה הפתיע אותך. מה החוזקות שגילית דרך השיטה. ספר על השינוי החיובי שאתה מביא לחייך בעקבות לימודי השיטה ועוד נקודות שתבחר להתייחס אליהן באופן חופשי. לצרף להגשת פרזנטציה בשיעור האחרון– חובה לסיום הקורס
למפגש האחרון, כל אחד מכם מתבקש להביא אנשים (לפחות אחד) שצריכים לדעתכם לעבור שינוי חיובי בחיים. הדבר חשוב כדי לסיים את המסע הזה שעברתם, עם מפתח זהב!
מבחינת מי שעבר את המסע, עצם ההצהרה על השינוי לפני אנשים שלא עברו איתכם את הקורס מעצימה מאוד את הדובר והשינוי נטמע בכם בצורה חזקה יותר ברגע שאתם נותנים “סטייטמנט” בעל פה ובקול. זו דרך לתרגל כיצד לשתף ולסחוף אחריכם אנשים . להביאם להיפתח לדרך החדשה שאותה למדתם, לקבל השראה מכם לעבור שינוי חיובי בחייהם, אולי בעזרתכם כמטפלים ומנטורים בשיטה. שתפו את המקום הפגיע שלכם ואיך צמחתם ממנו ותהיו מעוררי השראה!!
מנסיוננו, נפרצים מחסומים במפגש כזה. לאחר שתשקפו להם את השינוי שאתם עברתם בחייכם דרך השיטה, נוצר אצלם הדהוד שדרכו הם מקבלים השראה מכם ומשאר הסטודנטים. נוצר פוטנציאל וסקרנות לזוז ממקום נוח ותקוע בו הם נמצאים, לקראת פריצת דרך ושינוי חיובי משמעותי בחייהם. נוצרת התקרבות אמיתית של שיתוף באמצעות נתינה וקבלה.
בקורס זה, מעידה על עצמי שהתחברתי לעצמי ברמה חדשה ושונה. קודם כל למדתי לחשוב בשיטה נוספת : לחשוב בתמונות. פעם כשהיו מצבים קשים להתמודדות , הייתי שוברת את הראש ומנתחת דברים ומצבים רגשיים באמצעות מחשבות וניתוח אנליטי , אך לא תמיד הגעתי לשורש. הכלי החדש שרכשתי, מאפשר לי קודם כל להביע את מה שאני מרגישה, דרך ציור וללא שפיטה מוקדמת, פסקנית ונחרצת. פשוט להיות ברגע, לאפשר לעצמי מרחב של להיות…להמשיך לשפוך משהו על דף, צבע, תחושה ולפרוק מעלי את הדבר. אחר כך , כשיש תמונה של העניין והמצב, ואני יכולה להתבונן בה מרחוק,אז קודם כל אני נרגעת…אז גם עולים דברים חדשים, רעיונות חדשים, שחרור ומעבר למצב תודעתי חדש, מפותח ורחב יותר.
כל זה מאפשר הקשבה יעילה יותר, זיהוי עוצמתי יותר ועל ידי כך משיגה פוקוסינג ודיוק מירבי ומיטבי עבורי ועבור הסביבה.
תמיד ידעתי בפנים שאני רגישה ואיכפתית מאוד לזולת ,להפתעתי גיליתי שאני פחות סבלנית ופחות מאפשרת לזולת לעבור תהליך משל עצמו ,בתוכי קיים דחף עז שרוצה מאוד להקל ולהשפיע, ולפיכך מנסה למצוא להם פתרונות מהירים שעובדים לי ושאני השגתי, …. גיליתי שזה לא עובד כך – וזו הפתעה גיליתי שלכל אדם , יש נתיב ברור משלו ואין 2 נתיבים זהים. רצוי ועדיף שפשוט אתבונן, אשתף בתובנות שלי מבלי לכפותם על האחר , ופשוט אהנה גם מהדרך של האחר – מהבחירה החופשית שלו, ופשוט ללוות אותו בדרך ההתפתחות וההבנה שלו, באהבה ובהקשבה ובתמיכה.
למדתי שיש לי אישיו מאוד גדול עם אמי, כנראה שבאיזשהו מקום יש סימביוזה ותלות גדולה מאוד בינינו, הפחדים שלנו מעורבבים ולא מופרדים..דבר שיוצר בעייתיות גדולה בחיים של שתינו. תמיד חיפשתי שהיא תיקח אחריות על כך, אך זה לא קרה וכך גם דבר לא השתנה. בקורס הזה התחלתי להתבונן לזה לעומק ולעשות הפרדה ראויה..וזה תהליך שממשיך… פשוט לדעת ולהבין היכן אני מתחילה ונגמרת והשאר הוא של השאר. בדרך זו אני מפתחת עמוד שידרה משלי, עצמאות אישית ואישיות נפרדת – ומוטב מאוחר מאשר מעולם לא.
העוצמה הגדולה ביותר היא בחיבור לעצמי, בחשיפה וחיבור לרצונותיי העמוקים ביותר, בשימוש מגוון בכלים העומדים ברשותי. החופש להיות מי הכי מי שאני , ובאמת ליצור ולברוא את החיים שהכי מתאימים לי. כמובן , תוך כדי רגישות והתחשבות בזולת.
הפחדים , נובעים מחוסר אמון או אמונה בעצמי / באלוהים…תלות גדולה מדי באחרים…(בעיקר באנשים קרובים ומשמעותיים ) וזה דפוס שעולה לפעמים בתוכי, בעיקר כשהחלום מאוד גדול או כשההתמודדות גדולה מאוד.
אמון ואמונה הם ראשית דבר ותמיד חשוב שאזהה היכן אני נמצאת ביחס למקום הזה. על זה חשוב לעבוד. וחשוב שתמיד יהיה לי את המקום שלי. את המרחב האישי שלי – הנקי והבטוח והמחובר.
אחרי זה יש ליצור תוכנית פעולה מעשית. לפרק את התוכנית הגדולה , לתתי תוכניות קטנות. עצם הפעולה הזו, מאפשר סלילת דרך והשאר קורה מעצמו
בקורס הזה למדתי למצוא את הקול הפנימי שלי ולבטא אותו בעוצמה וברגישות , ללא חשש – זוהי חוזקה גדולה מאוד.
בעקבות המסע בקורס יחסיי עם שני ילדיי השתפרו מאוד וזו היתה אחת המטרות החשובות ביותר – למדתי להרפות ולאפשר להם מרחב בטוח לצמיחה משלהם.
למדתי להקשיב יותר , להכיל יותר , את עצמי ואחרים.
למדתי להנות מהדרך, מיום יום שעובר. מהצמיחה , מההתמודדויות , לא להיבהל מהן. להיפך, לזהות את המתנה שחבויה בתוכן.
למדתי כלי מודעות והתפתחות עשירים ואני מצליחה להרגיש נינוחה בתוך עצמי , להירגע בתוך ציור / אומנות.
גיליתי רובד נוסף בתוכי שנהנה מאומנות וגם יודע להעריך אומנות. לא סתם נאמר שתמונה שווה אלף מילים…
הרבה מחבריי , נהנו מהאני החדשה שצמחה כאן.. ומי יודע , אולי מתישהו ירצו להכיר את השיטה מקרוב. למדתי לא ללחוץ..
תודה גדולה למנחים ולכל המשתתפים בקורס – זה היה אחד הקורסים החווייתיים, העשירים באינטלקט והמצמיחים ביותר שעברתי.
שנתברך כולנו בבריאות ובהרבה טוב
הגעתי ללימודים אחרי מסע די ארוך בחיי. אחרי חיפושים של מי אני ובשביל מה באתי לעולם הזה. עברתי הרבה תהליכים עמוקים וארוכים, גיליתי הרבה דברים עלי ועל העולם.
צברתי הרבה ידע ותובנות. ובאיזשהו שלב הגעתי למסקנה שיש לי מה לשתף אחרים ,מהידע שלי וגם אני אוכל לעזור לאנשים להתאפס, להבין דברים, את עצמם וזה מאוד זה ממלא אותי. אין דבר יותר משמח מלראות בן אדם שהעיניים שלו נדלקות מהבנה קטנה, מהבנה איך להתקדם בחיים.
ואז התחילו הלימודים ולמדתי את קסם ההקשבה. הגעתי להבנה שההקשבה ללמידה של חומר חדש והקשבה למטופל, זה בא מאותו מקום. לשים את הניסיון והידע בצד כשמקשיבים, בלי ישר להרצות ולהטיף.
עניין ההקשבה היה מפתיע בשבילי. ידעתי שאני יודעת להקשיב, אבל לא ברמה כזו כמו שלמדתי בקורס. לא הייתי מודעת לכמה רמות קשב קיימות. מסתבר שמודעות להקשבה היא נחוצה לא רק בטיפול, אלא גם בחיי היום יום. זה עוזר להבין יותר טוב את הסיטואציות ואת הבעיות שאני נתקלת בהם.
למדתי להקשיב טוב יותר גם לאינטואיציה שלי, יש לי פה עוד עבודה, אבל בהחלט מתחילה לסמוך עליה יותר ויותר.
הבנתי במהלך הקורס, שהאמנות יחד עם התהליך בשיטה היא בעלת תכונות ריפוי ושחרור עצומה.
ראיתי את זה בעיניי, וזה פשוט קשה לתאר את השינוי שעובר בבן אדם, זה דומה להרמת מטה קסם, ותוך שניה הבעיה נעלמת. מרגע זה אני נקשרתי עוד יותר לשיטה, לאמנות ויצירה.
למדתי להקשיב טוב יותר למטופל, לכל מילה שיוצאת מהפה שלו. לכל מילה שחוזרת על עצמה ומילים שסותרות אחת את השנייה. ומסתבר שזה פלא להקשיב. ופתאום, משום מקום עולים כיוונים ופתרונות מעצמם. אני רק צריכה להאיר אותם, לחדד אותם למטופל. להפנות את תשומת לבו. וזה קסום.
למדתי במהלך הקורס לשאול שאלות. הרבה שאלות. אותה שאלה בצורות אחרות. ולקחתי את זה גם לחיי האישיים. לפני שאני אומרת משהו חשוב לבן אדם, או מביאה פתרון לבעיה, אני שואלת את עצמי ואת האחרים שאלות. וזה מאוד עוזר לי לחדד דברים ולא לבזבז זמן בחיפוש פתרונות לא מדויקים.
סיום קורס במכללת ביטוי, אימון באמצעות האמנות בשיטת נוביצקי.
אפשר להגיד שכל חיי בערך אני מחפשת את החיבור בין המקצוע הראשון שלי – האמנות לבין … “אותו דבר” שלא ממש ידעתי לשים עליו את האצבע ולומר כן, זה הדבר.
אז לקחתי קורסים שונים. הגדלתי את התודעה שלי והתפתחתי מלשמוע מנטורים שונים, מלעשות עבודה אימונית עם עצמי, מלהיות במודעות גבוהה ולהמשיך לחפש את “אותו דבר“.
אני אמנית זכוכית, הצגתי ועדיין מציגה את עבודותיי בתערוכות מובילות בתחום. אני חברה בקהילת אמני הזכוכית העולמית. לומדת ומלמדת ללא הפסקה את האהבה הזאת, הזכוכית.
במקביל התשוקה לחבר את הרוח, התשוקה לגעת עמוק יותר ולהצליח ליצור באמצעותה, לא הניחה לי. וכאן בשיטה הזאת כשאני בתוך התהליך אני מבינה שוואלה אפשר ואפילו מצוין לחבר בין האמנות לאימון. לא אמנות כאמנית אלא להביא אותה ככלי לביטוי הנשמה! וזה נגע בי.
עברתי דרך, עברתי תהליך. למדתי להקשיב לאחרים, למדתי איך עובד השכל שלנו, הרגשות, המחשבות. כן למדתי שהכל מתחיל מאיזו מחשבה קטנה שהגיעה אלינו לראש. ולמדתי לזהות את אותה מחשבה שגורמת לי ריגוש ויכולה להעיף אותי למעלה עם החלומות שלי.
אני גאה בעצמי כי כן עברתי שינוי. התפתחתי לכיוון אותו חיפשתי והגשמתי.
למדתי איך להתמודד בתוך מערכות יחסים, לזהות מי פניו לחיוב ומי לא. למדתי איך להתנהל בתוך מערכות יחסים מבלי לפוצץ שיחה או דיון כי חושבים אחרת ממני. למדתי לזהות איפה אני בתוך המשוואה המשפחתית ואיפה מקומי. והוא במקום טוב מאד . היום אני מרגישה שרתמתי את בני משפחתי לדרך שלי וגרמתי להם להאמין בי ובדרכי.
כן. אני אישה חזקה, חדורת מוטיבציה להצלחה ולהשגת יעדים. יש לי גם פחדים, וזה אנושי, ולמדתי שאני יכולה להתמודד איתם, והיום יש לי כלים להתמודדות יותר מאי פעם.
אני רגועה יותר. שלמה ומאושרת. גיליתי שכאשר אני רותמת שותפים לדרך, למשל את בעלי שיחייה, השמים הם הגבול .
החלום שלי, שמלווה אותי שנים רבות מתגשם ממש בימים אלה.
הסטודיו החדש והמרווח שלי עומד יפה עמוס בחומרי יצירה, עמוס בידע שלי ואני עומדת ומפיצה אותו לכל מי שמגיע. זה ההישג הגדול שלי לשנה הזאת וההישג הזה הולך לתת לנו למשפחתי את ההזדמנות המבורכת להפיץ את הערך שלנו. לעזור לאנשים אחרים שרוצים את העזרה שלנו ורוצים להשיג דרך ומשמעות בחייהם. זה מה שאני מבקשת לשנה הקרובה. להתפרנס בשפע מהסטודיו החדש שלי ומהערך הרב שיש לי ולבעלי לתת לעולם.
משימת סיום קורס אימון באומנות בשיטת נוביצקי
אנחנו לפני פרידה וסיום קורס מרתק ועוצמתי.
הגעתי לקורס לאחר לימודים אינטנסיביים בייעוץ חינוכי ורציתי להעמיק בטיפול דרך כלי האומנות . הגעתי עם מיכל של ערכים , ידע, רגשות, והרבה סיפורי חיים. כבר בפגישה הראשונה חשתי שהגעתי למקום הנכון . פעילות ההכרות בעזרת קולאג‘ גרמה לי לראות את היופי ביצירה . דרך התת מודע הגעתי בעזרת עזרה של חברותי לקבוצה להבנה של דברים שלא חשבתי עליהם בזמן הכנת העבודה. אהבתי את ה“אני ” שהביט בי מתוך היצירה שיצרתי . אך לא תמיד הדברים היו כך .
השבר המשמעותי הראשון שעברתי היה בגיל 38 כאשר אבדתי את אמי אהובה ממחלת הסרטן . האובדן היה גדול אבדתי את הביטחון והשמחה. תפקדתי על אוטומט והסביבה חשבה שאני בסדר. אך בפנים הכאב היה רב. אחרי שנה פניתי לעזרה מקצועית ובעזרת כדורים אט אט חזרתי לחיוניות ועשייה . אך אז חשתי שבעלי , חברי מגיל 19 מתנהג שונה. כל הזמן כועס , רוגז, ומאשים. מהון להון גיליתי שבעלי משתמש בסמים ובאלכוהול. החיים בבית לא היו טובים , הרבה לחץ , איבוד כספים , מצבי רוח.
פניתי ל“נראנון ” קבוצת תמיכה למשפחות של מכורים. הקבוצה אפשר לומר הצילה אותי. פעם בשבוע הייתה אוזן קשבת ועוד אנשים שמדברים באותה שפה ויודעים מה זה לחיות עם מכור.
לאחר שנה בקבוצה השתתפתי בקבוצה קטנה בה תרגלנו את 12 הצעדים. תוך כדי התהליך הבנתי שאני חייבת לפרק את החבילה , דבר הנוגד את ערכי וחלומותיי –ערך עליון לשלמות המשפחה. אפשר לומר שהחלטה אמיצה זו בעצם הצילה אותי ואת משפחתי. חששתי , היו איומים בהתאבדות מצידו, ואף הצהרה בפני הילדים שעוד מעט לא יהיה להם לא אמא ולא אבא . כשזה קרה פניתי למשטרה . הוא נעצר ל24 שעות ואף קיבל צו הרחקה ל17 יום. (המקרים האחרונים החזירו אותי לתקופה הקשה הזו)
לא יודעת מאיפה היו לי כוחות . הצלחתי לשכנע את בעלי (התייחסתי אליו כאל חולה ) שלמען ילדינו ועבורי יתן לי את החופש להחזיר את השקט לבית וגם להציל את הבית מכונס נכסים.
באותה תקופה גיליתי את הריצה . הצטרפתי לקבוצת ריצה וזה עשה לי טוב נפשית ופיזית .
לאחר ארבעה חודשים כשהייתי פרודה חברה הציעה לרשום אותי לאתר הכרויות באינטרנט ושם פגשתי את אהובי . מתנת חיי . זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מכיוון שלא קיבלתי בהתחלה מזונות התחלתי להפעיל אחרי שעות הגן צהרון בביתי. כך הצלחתי לשמור על אותה רמת חיים. לא היה קל . אך הייתי חופשיה , ובעיקר עצמאית .
כמובן שהיו קשיים עם הילדים, הסכם הגירושין והכעס מצד הבעל. למדתי לבקש ולהיעזר במשפחה , בחברות , בקבוצת המכורים וכמובן בבן זוגי .
היום אני במקום אחר . אבי היקר נפטר והדבר אפשר לי להפסיק לעבוד בצהרון בביתי ולהרשם ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי. (דבר שלא היה לי אומץ לעשותו בעבר) כמו כן לפני שנתיים נרשמתי למרתון תל אביב ועמדתי באתגר של ריצה של 42 קמ. הבנתי שהכל בראש . צריך יעד ואז פשוט לחתור ולהשיגו. הדרך לא קלה , צריך עקביות , תמיכה ופירגון מהקרובים ולראות את זה קורה….
וכך הגעתי לנוביצקי , יותר שלמה , עם מודעות עצמית עם משא כבד על כתפי אך נושאת אותו בחיבוק.
משיעור לשיעור וממשימה למשימה גיליתי את חוזקותי. בשיטת נוביצקי התחברתי לערכים שמובילים אותי. הופתעתי כמה אופטימיות ביטאו העבודות שלי. השיטה מחזקת ומעצימה .
כשהגעתי פחדתי לטפל . אך משיעור לשיעור התחברתי לכוחות שלי, לחזון ולייעוד שלי. הדרך פשוט נסללה עבורי ובאיזה שהוא שלב כבר רציתי להתחיל ולטפל.
אני מאוד מאמינה בראייה לעתיד ועשייה ולכן אני כה מתחברת לשיטה . אין טעם להאשים את מה שכבר קרה אלא להתחבר לחוזקות שלנו ולהגשים את עצמנו בעשייה ונתינה.
אין ספק שלטפל בשיטה זו היא מתנה למטופלים ולנו המטפלים. גם אני לומדת מפגישה לפגישה.
החברות ללימודים כמובן גם הן תרמו כל אחת בדרכה שלה בפתיחות ובהכלה אחת של השנייה.
זהו כלי מופלא! מיצירה אחת אנו מגלים על עצמנו והמטופל על עצמו עולם ומלואו. הקורס חיזק לי את יכולת ההקשבה להימנע משיפוטיות ופרשנות .
התחלתי לטפל ואף עוברת בעצמי טיפול פרטני בשיטה
על ידי מטפלת בשיטת נוביצקי. מרגישה איך אור נכנס לחיי ועבודת הסיכום מדברת בעד עצמה. אני מחייכת מלאה בעושר של צבעים שמחים. שמי כתוב בגדול בהכרזה, דבר שאני חושבת שלא הייתי עושה לפני הלימודים. מוכנה ל“מסיבה“, הבלונים, להיות חלק מהמטפלים שמאמנים להעצמה אישית בשיטת נוביצקי.
זה המקום להודות לכם מנחים יקרים על כך שכל אחד מכם העשיר ונגע בי במהלך קורס .
לפני 9 חודשים, באחד הימים החורפיים, אני זוכרת את עצמי יושבת מול המחשב מדפדפת בפייסבוק, ראיתי פרסומת שמשכה את צומת ליבי, על לימודי קורס “אימון טיפולי בשיטת נוביצקי“. בלי להבין כל כך את המשמעות של הקורס ומה שהיה רשום שם, תחושת בטן גרמה לי להשאיר פרטים. מאז התחיל מסע חלומי שהפך לי את כל החיים בלי תכנון מראש!
מהרגע הראשון בלימודים, הרגשתי שאני במקום הנכון, זכיתי להיות חלק מקבוצה של נשים נדירות, עוצמתיות, חכמות, ואמיצות, קבוצה שהולכת לתת לי תמיכה ולחזק אותי עד שאהיה מספיק אמיצה לעשות מהפך בחיי. ואכן זה מה שקרה.
לפני המפגש של “גלגל החיים” תמיד חשבתי שהכל בסדר בחיים שלי, עד שקיבלתי סתירת הלחי הראשונה בקורס: גלגל החיים שלי ממש לא כמו שצפיתי שיהיה! לראות את חיי מצויירים על דף, ולנתח אותם, זה אף פעם לא היה בתוכנית.
אני זוכרת שלא ישנתי באותו לילה עם כל המחשבות שעלו לי בראש: “מה לעשות? איך לשנות? האם אני באמת יכולה לעשות שינוי? לא בא לי, קשה לי, אין לי חשק, אני נשארת כך כאילו לא קרה כלום.. אין לי כוחות להילחם למען שינויים בחיי.. אוליי עדיף לוותר ולקבל את המציאות פשוט כמו שהיא?!”
גלגל החיים שלי:
למזלי, לא זה לא קרה, לא קיבלתי את המציאות כמו שהיא. כל מפגש נוסף היה מעורר בי עוד מחשבות של אי שביעת רצון מכל מה שעובר עליי, אני עובדת במקום שמעמיס עליי נפשית, אני גרה במקום שחונק אותי, אני נמצאת בחבורת חברות צבועות שמחפשות את הטוב לעצמן בלבד, אני לא עושה מספיק כסף לעומת מה שאני נותנת, אני עייפה פיזית, והכי חשוב שכל הלחצים החברתיים והקשיים שאני עוברת אני משליכה אותם על מערכת הזוגיות בא אני נמצאת, וזה גורם לבן זוג שלי לסבול! אני רוצה, אני חייבת, להשתחרר מהקלוב שחייתי בו כל השנים האלה.
ואז היתה סתירת הלחי השניה שקיבלתי בקורס, במפגש “הגשר בין המצוי לרצוי“. זה היה המפגש הכי קשה שעברתי במהלך הקורס, אני בפועל עשיתי את הצעדים על הגשר והגעתי לרצוי שלי. ההרגשה היתה מדהימה אבל בגודל השמחה היתה האכזבה: איך אני סובלת בשקט את כל המצוי הכואב הזה, ועדיין מחייכת כאילו הכל בסדר! בסיום המפגש החלטתי שמהיום הזה אני מתחילה את השינויים בחיי, עוברת את הגשר מדרגה אחת אחרי השניה, ממש לפי מה שציירתי.
באמת התוכנית יצאה לפעולה, קיבלתי תמיכה מלאה מהשותפות והמרצים שלי בקורס, כל פעם הייתי מגיעה למפגש עם עוד וי על הרשימה: התפטרתי מעבודתי, שכנעתי את ההורים שלי שיאשרו לי לעבור דירה, מצאתי דירה במיקום שתכננתי, עברתי דירה, ומצאתי עבודה בתחום חדש.
פריצת הדרך שלי היתה באחד המפגשים שבאתי טעונה ברגשות שליליות, פעם ראשונה בקורס אמרתי בקול רם מול כל הנוכחים, אני עייפה מהמסיכה שעליי! אני רוצה להוריד את המסיכה המחייכת כל הזמן ולהיות אני האמיתי! זה הרגע היחיד במהלך כל המפגשים שבכיתי מול כולם כי כאב לי בלב על עצמי. להיות אמיצה ולהגיד שאני עם מסיכה אף פעם לא צפיתי מעצמי, אבל ידעתי שרק הן, הנשים המדהימות האלה, רק הן יכולות לעזור לי ולתמוך בי, ואכן צדקתי! התמיכה שקיבלתי באותו מפגש העצימה אותי ובזכותן הצלחתי להתגבר על כל הקשיים שעברתי באותה תקופה ולחשוב איך להתקדם הלאה. פריצת הדרך שלי היא להוריד את המסיכות שאני סוחבת איתי כל הזמן ולהיות אני בכל רגע נתון בלי לפחד. רק כך אני אצליח לחיות בשלום עם עצמי, וזה ישפיע על כל היקרים עליי.
שיטת נוביצקי עזרה לי לטפל בעצמי לפני שאהיה רשאית לטפל באחרים, דרכה גליתי שאני חזקה, אמיצה, מלאה באנרגיות חיוביות, אשת ברזל, יש לי מודעות עצמית, יצירתית, ואוהבת לתת ולתמוך באחרים.
“מגולם לפרפר“, מחושך לאור, כך אני: אני הפרח שצמח בתנאים מאוד קשים, בחושך, למרות הקרקע היבשה והסביבה הקשוחה, צמחתי! הוכחתי לעצמי שאם אני רוצה אני יכולה. ומכאן מתחיל המסע שלי בשיטת נוביצקי, לעזור לאחרים להוריד מסיכות לתכנן גשר וללכת עליו עד שיגיעו לרצוי שלהם, עם תחושת סיפוק וניצחון, ומעל הכל שילמדו לאהוב את עצמם!
עבודת גמר – מלי – קאוצינג בשיטת נוביצקי
מסע מרתק דרך האומנות אל נבכי האני שלי
וכל זאת עם תמיכה של קבוצת אנשים שתחילה היו אנונימיים ובסוף חברים לנשמה.
למדתי על החוזקות שלי, שאני יכולה לאמר שלעיתים הם גם החולשות שלי תלוי ב“איך התעוררתי הבוקר” או עם איזה שד , שדון התעוררתי. אך לא מוותרת ונלחמת ומתווכחת עם השדון, ומסבירה לו …….
שאני חזקה, חכמה, רגישה עוצמתית, יודעת להוביל, לשנות ולהשתנות. שמחה, אוהבת, סבלנית, סלחנית ותרנית ויחד עם זאת יודעת לעמוד על שלה. נותת מהלב יצירתית, כשרונית, אמהית, אמיתית ישירה קשובה מכילה חברותית, ישרה, כנה, מקבלת את האחר, מקבלת את השונה, אמפטית. בעלת מוסר עבודה גבוהה ועוד…
כבר בתחילת הקורס הבנתי כמה שכחתי להקשיב, ואני עדיין עובדת על כך. לעיתים אני ברמה 2 ולעיתים מצליחה להיות אפילו ברמה 1 של הקשבה. לא מפחדת מהשקט ויודעת שגם לשקט יש סיפור משלו. ובעיקר הרווחתי רגעים של אושר והקשבה עם אהובי.
בקורס התחברו לי הרבה קצוות של לימודים מן העבר, אומנות, ושפת גוף.
השימוש בהבנת שפת הגוף בזמן אימון, השימוש באומנות על כל גוניה וזרמיה.
משתמשת בדמיון מודרך עם תלמידי לפני כל שיעור ונהנית לראות כמה רוגע זה נותן להם. ואני מדברת על קבוצת ילדים רעשנית!
אני מרגישה שאני עדיין בתהליך, בתהליך של מיצוי הפוטנציל. בתהליך של שיפור חיי. בתהליך של שינוי שבא מתוך הבנה של מה טוב לי.
צמאה לעוד ידע ומידע, מאחלת לעצמי שאממש יותר את הפוטנציאל שבי
שאפרד מ“הרגלים” ישנים ואפנה מקום לחדשים
שלא אפחד לנסות ולשנות
שאלחם ואנצח את השדונים.
תודה על קורס מעצים, מעורר השראה הייתי שמחה לחזור על הקורס הזה מתחילתו ועד סופו שוב!!!
בברכה, מלי
מגולם לפרפר
הגעתי ללימודים לא במקרה הייתי בנקודת זמן קריטית אפשר לומר קו פרשת מים מבחינתי תחושות שעטפו אותי היו חוסר הרמוניה ,חוסר חיבור לערכים האישים והאוטנטיים שלי ,בלבול ,חוסר מיקוד לעתיד , פחד ,לא הבנתי את עצמי לעתים , נוטה לכעוס על הסביבה וחוסר סבלנות משוועה ואפשר לומר אבודה בתוך עצמי והרגשת מחנק מכל תפקידי כאימא כרעיה , כסבתא , ועובדת בחברה גדולה בתפקיד מצוין צצו שאלות קשות על קרירה ,שינוי קרירה ,ביטחון כלכלי ,פרנסה הרגשתי שאיבדתי את דרכי ,והעדפתי להישאר באזור הנוחות כל המציאות שלי הייתה בתוהו ובהו.
אט אט בשיטת נובצקי המסע שעשיתי בדמיוני ודרך האומנות הביאו אותי לתחנות משמעותיות של חיי שעיצבו אותי בתור ילדה נערה ואישה מהילדות לבגרות השיטה קירבה אותי לעצמי ככל שהתקרבתי לייעוד שלי ולתכלית ולנשמה שלי התחלתי להרגיש טוב יותר עם עצמי ולא הרגשתי אבודה .
לראשונה התמקדתי בעצמי הגעתי לתחילת הטור. כל שיעור וכל יצירה שביצעתי גילה לי איזה פן באישיות שלי , נקודות אלו חידדו חלומות ורצונות שנשכחו ושוויתרתי עליהם מזמן הרגשתי שהחלונות הסגורים נפתחים על–ידי באומץ לעולם וחלקים מהפזל מסתדרים לתמונה השלמה ובהבנה שלי שכל התשובות הם בתוכי וגם פתרון הבעיות וזה נתן לי את הכוח לשנות .
הפתיע אותי בחוזקות שגיליתי שאני מסוגלת לקחת אחריות על חיי ולקבל החלטות גורליות ולהיות נאמנה לעצמי ובשלב זה אני פורצת את הגבולות שלי בהדרגתיות .
צמחתי והקשבתי למצפן הפנימי שלי ואתגרים שלא חשבתי שאוכל לצלוח צלחתי והשינוי מהסביבה לא איחר לבוא ,הסביבה המשפחה נתנה יד לשינוי שחל בי .
הרגשתי את השינוי היחס שלי לאנשים סביבי השתנה נעשיתי סבלנית יותר הבנתי שכל אדם וכל דמות משמשים תפקיד מסוים בדרכי בחיים הכלתי יותר את הכעסים ואת הרגשות השלילים בהבנה מאיפה השורשים שלהם .
שיטת נובצקי ייחודית מכיוון שבשיטה זו מבאים את הנפש הרגשות הכעסים באופן לא מודע דרך האומנות על הנייר הבעיות העוצמות המחוזקות ההתמודדות ניראות מוחשיות על נייר ומשקפות את הרגשות הפנימים ביותר שלא הינו מודעים להם .
בנקודה זו של חיי הגעתי לנקודה שפרשתי כנף החלטתי שאני עושה מה שעושה לי טוב אני נאמנה לעצמי ולאמונות שלי וממקדת את עצמי למטרות שהצבתי לפני עמו עיסוק באומנות וטיפול באנשים דרך האומנות .
מגולם לפרפר – פרויקט סיכום:
“אימון טיפולי בהבעה ביצירה על פי שיטת נוביצקי “.
תקופה ארוכה רבת שנים הרגשתי כבולה, רדומה , חיה עם הרבה מגבלות ומונעת מעצמי התקדמות אישית.
לפני כ 9 שנים בערך אני זוכרת את עצמי חושבת על התפתחות נוספת ועניין בתחומים אחרים אך מכונסת ונשאבת לתוך חיי היום יום , טיפול במשפחה ובגידול הילדים האינטנסיבי מאוד.
לפני כשנה חל בי הניצוץ שהאיר אותי לצאת ללמוד. ועלתה בי תחושה חזקה שאם לא עכשיו – “אפספס את הרכבת“..
הגעתי למכללת “ביטוי “כדי לתת ביטוי לעצמי . אף כי לא ידעתי עדיין מהי השיטה. התרשמתי רבות מכלי האומנות כביטוי להבעה רגשית וזו הייתה עבורי פריצת דרך ראשונה בבחירתי –מה ללמוד, שינוי התפתחותי והרחבת עולם הידע. חשתי תחושת התעלות והעצמה אישית.
במקביל התקבלתי ללימודי תואר שני בחינוך מיוחד ועם תיכנון הדוק של סדר היומי והשבועי אני מצליחה לשלב בין חינוך וטיפול. אני זוכרת את היום בו עשיתי אחרי שנים רבות משהו בשביל עצמי.
כשבאתי עם הרצון והמוטיבציה הרגשתי שהכל פתוח בפניי והכל אפשרי . פרצתי דרך. התעוררתי לדרך חדשה גם אם לא הייתה לי ידועה אבל נמשכתי בזכות כוחה של המוטיבציה והבשלות הפנימית.
פיניתי לכך זמן מוגדר כדי שאוכל להתרכז רק בלמידה ולא אהיה מוסחת מחיי היום יום . ידעתי שזה בשבילי ולמעני .
תחומי השיעור עניינו אותי מאוד ונגעו לליבי . תהליך העבודה עם “מטפל–מטופל” היה חדש ומאתגר. ובוודאי לא מובן מאליו . (בעיקר שאת קבוצת הבנות לא הכרתי כלל) . היה זה תהליך מובנה והשיטה והתהליך הפכו לשפה .
השיטה הצליחה להעביר אותי שינוי מחשבתי ביחס לעצמי ולחברה הסובבת אותי. למדתי להקשיב ולא לשפוט באופן מיידי , לתת הזדמנות שווה לכולם לכבד, להקשיב לדובר ולרעיונותיו מבלי לשפוט. . תהליך היצירה והביטוי ביצירה יש בה כוח רב עוצמה לזיהוי תופעות אצל המטופל דרך מה שהניח על הדף . תפקידי כמטפלת, להקשיב ולכוון כדי שהמטופל יגיע לתובנות בזכות עצמו . הכל נמצא בתוכו.
אני מאוד מאמינה בדרך זו .
בתהליך הלמידה התחדדה אצלי ההבנה שהכוח המניע לשינוי הוא יסוד הערכים וזיהוי החוזקות והחולשות ואיתם גם “השדונים” הממהרים להגיע ..
כתיבה אינטרוספקטיבית בעקבות היצירה מגולם לפרפר
בתחילת הדרך הייתי ספקנית לגבי התהליך. כעת, דקה לפני סיום המפגשים אני מרגישה שהמילה “מסע” שנשמעה לי מילה גדולה ומנופחת, מתאימה לי מאוד לדרך שעברתי כאן כי יש בה תהליכים נפשיים שהביאו לשינויים אופרטיביים, מימוש יעדים וחזון. מאז שאני בטיפול בשיטה, התחיל מסע חלומי שהפך לי לטובה את כל החיים!
התבהרו לי מחשבות על מקומות בהם אני חשה אי שביעת רצון מכל מה שעובר עליי, אני עובדת במקום שמעמיס עליי נפשית, אני גרה במקום שחונק אותי, אני נמצאת בחבורת חברות צבועות שמחפשות את הטוב לעצמן בלבד, אני לא עושה מספיק כסף לעומת מה שאני נותנת, אני עייפה פיזית, והכי חשוב שכל הלחצים החברתיים והקשיים שאני עוברת אני משליכה אותם על מערכת הזוגיות בה אני נמצאת. אני רוצה, אני חייבת, להשתחרר מהכלוב שבניתי מסביבי וחייתי בו כל השנים האלה. איך אני סובלת בשקט את כל הכאב ועדיין מחייכת כאילו הכל בסדר?
התלבטויות, עוצמות, חששות, פחדים , שדונים…הדימוי העצמי שלי התחזק, פחות שביר, יותר אופטימי ומודע לעצמו. למדתי שיש לי חוזקות שקיבלו מישנה תוקף במפגשים, יש בי יצירתיות ותובנות. באחת העבודות נתבקשתי לצייר תקופות קשות שחווינו ומה עזר לנו לצאת מהן – והבנתי כמה עוצמות גלומות בתוכי שעמדו לצדי תקופות קשות ועתה אני מבינה אותם ויכולה לגייס אותם גם לעכשיו וגם לעתיד.
פתאום הרגשתי את העוצמה של חופש הבחירה והתכנון שניתן בידי. דרך מיפוי התחומים השונים בחיי, דירוג הערכים בחיי, שיקוף החוזקות ותיקון חווייתי של זכרונות העבר ממקום של קורבן למקום עוצמתי– כל זה נתן לי את האומץ להחליף עבודה למקום טוב יותר מכל הבחינות. התחלתי להאמין בעצמי יותר.יצרתי חזון ותוכנית עבודה מפורטת לפרטי פרטים, עם אילוצים וחלופות. יש לי ייעוד כיום והוא ברור, יש לו עומק ותחושת שליחות ומשמעות שעוזרת לי לקום בבוקר.
הכלים שניתנו לי גרמו לי להתבונן לגמרי אחרת על חיי, על סדרי העדיפויות שלי, תכנון הזמן – כיום אני בעשיה מתמדת, לעומת התקיעות שאפיינה את עברי, כעת מחפשת דירה על מנת שאוכל ליצור מרחב שמתאים לי “החדשה“. גם מערכות היחסים שלי וכיצד אני מתנהלת בתוכן, היכן הגבולות שלי– מערכות יחסים שכבר לא נכונות לערכים שלי הסתיימו ובמקומן באו חדשות, נכונות יותר. התחלתי להתנהל אחרת בתוכן – ממקום שיותר מכבד את האחר אבל גם ובעיקר את עצמי.
מיום ליום אני מתקרבת לדרך של ליבי, מתנהלת מתוך מקום נאמן לערכיי וזה אפילו מתבטא במקומות הכי קטנים. כיום אני עדיין בעיצומו של תהליך, אני יודעת לאן אני הולכת והכי חשוב אני כבר לא מפחדת! (את השדון משתדלת להשאיר בבקבוק)
מאוד התחברתי לדרך בה השיח על היצירה גרם לי להוציא דברים שלפני כן לא קפצו לי לראש. ממש דברים מתוך התת–מודע שלי. וזה גרם לי לחשוב. למה העליתי דווקא את הסיפור הזה? מה זה אומר? וכד‘.
כמי שהייתה כבר בטיפולים פסיכולוגיים שונים, אישי, זוגי, משפחתי, בשיטה הזו מצאתי את עצמי מחכה למפגש הבא כדי לראות מה יקרה, וכל השבוע חשבתי על מה שקרה.הבנתי שמה שקורה לי הוא בעצם חיבור יותר טוב שלי עם עצמי, חיזוק התובנות, ושבסופו של דבר רק אני יכולה לעזור לעצמי! זה לא שלא “ידעתי” את זה קודם, אבל עכשיו יש לי את הכלים ואני יותר מודעת למה שקורה. קיבלתי אישור לכך שאני שלמה יצירתית ובעלת משאבים. וגם קיבלתי את הכלים להוציא את זה החוצה.
למרות שאני תפקדתי תמיד בצורה אינטואיטיבית ותמיד שלפתי פתרונות יש מאין תוך כדי התהוות, נוכחתי להבין את הכוח שיש בסדר ובארגון של המפגשים בשיטה, שלב אחר שלב, ואיך דבר מוביל לדבר. זה שומר על הדרך וגורם להבנת התהליך שקורה כך שאני יכולה להשתמש בזה אח“כ כשצריך. אני סובלת רוב שנות חיי מפחד ממקומות סגורים ולא העזתי להיכנס למעליות או למערות. בעקבות התהליך שעברתי הייתי השנה בחו“ל ונכנסתי למערה שמאוד רציתי להיות בה ולא ידעתי אם אוכל לעמוד בזה. אין לי מילים לתאר את הרגשת השמחה והסיפוק שחשתי כשהצלחתי!! הפתעתי מאוד את עצמי ואת כל משפחתי כאשר זה קרה.
במפגש “הגשר בין המצוי לרצוי“, בפועל עשיתי את הצעדים על הגשר והגעתי לרצוי שלי. ההרגשה היתה מדהימה. בסיום המפגש החלטתי שמהיום הזה אני מתחילה את השינויים בחיי, עוברת את הגשר מדרגה אחת אחרי השניה, ממש כפי שציירתי. באמת התוכנית יצאה לפעולה, קיבלתי תמיכה מלאה וכל פעם הייתי מגיעה למפגש עם עוד וי על הרשימה: התפטרתי מעבודתי, מצאתי דירה במיקום שתכננתי, עברתי דירה, ומצאתי עבודה שאני אוהבת ומרוצה ממנה בתחום חדש.
פריצת הדרך שלי היתה באחד המפגשים כשבאתי טעונה ברגשות שליליים, פעם ראשונה אמרתי בקול רם, אני עייפה מהמסכה שעליי! אני רוצה להוריד את המסכה המחייכת כל הזמן ולהיות אני האמיתית! זה הרגע היחיד במהלך כל המפגשים שבכיתי כי כאב לי בלב על עצמי. להיות אמיצה ולהגיד שאני עם מסכה אף פעם לא ציפיתי מעצמי, אבל ידעתי שרק כאן בתהליך הזה יוכלו לעזור לי ולתמוך בי, ואכן צדקתי! התמיכה שקיבלתי באותו מפגש העצימה אותי ובזכותו הצלחתי להתגבר על כל הקשיים שעברתי באותה תקופה ולחשוב איך להתקדם הלאה. פריצת הדרך שלי היא להוריד את המסכות שאני סוחבת איתי כל הזמן ולהיות אני בכל רגע נתון בלי לפחד. רק כך אני אצליח לחיות בשלום עם עצמי, וזה ישפיע על כל היקרים עליי.
התהליך בשיטת נוביצקי עזר לי לטפל בעצמי ולגלות שאני חזקה, אמיצה, מלאה באנרגיות חיוביות, אשת ברזל, יש לי מודעות עצמית, יצירתית, ואוהבת לתת ולתמוך באחרים. היום אני יודעת שיש לי את הכוחות ליצור את המציאות שלי ולעזור לאחרים ליצור את שלהם וכל זאת בזמן יחסית קצר.
“מגולם לפרפר“, מחושך לאור, כך אני: אני הפרח שצמח בתנאים מאוד קשים, בחושך, למרות הקרקע היבשה והסביבה הקשוחה, צמחתי! הוכחתי לעצמי שאם אני רוצה אני יכולה. ומכאן ממשיך המסע שלי בשיטת נוביצקי, לעזור לאחרים להוריד מסכות לתכנן גשרים וללכת עליהם עד שיגיעו למה שהם רוצים ושואפים, עם תחושת סיפוק וניצחון, ומעל הכל שילמדו לאהוב את עצמם!
פסיכותרפיה באמנות בשיטת נוביצקי – אל עולם האומנות הגעתי בגיל יחסית מאוחר וממש במקרה.
בתקופה לא פשוטה שבה חוויתי התקפי חרדה, גיליתי שכאשר אני יוצרת כל סערת הנפש מושלכת אל הדף בעזרת הפחם והאצבעות ומותירים אותי נקיה מבלבול, ממתחים ובעיקר רגועה.
זה היה הסימן הראשון למסע שעלי לעבור, כעבור כמה שנים שבהם פעלתי במישורים לא קשורים.
חשתי שוב אבודה והבנתי שיש פה משהו לא ממומש.
עברתי אימון ומתוכו הבנתי כי אני רוצה לטפל בעזרת אומנות באנשים, עם יעדים ברורים ומוחשים.
לשמחת ליבי מצאתי את השיטה של ד“ר נוביצקי שממש היתה כנקודת אור בקצה המנהרה ונתנה לי תחושת משמעות וייעוד מאוד חזקה. לאחר השיעורים לעיתים הייתי מוצאת עצמי או מאוד נסערת או מלאה באדרנלין והתרגשות מהתהליך.
בשיעור הראשון לא בדיוק ידעתי למה לצפות, האם זה שיעורי אומנות האם זה טיפול?
מצאתי מקום בטוח, קבוצת תמיכה של נשים מדהימות, עוצמתיות שמאתגרות ומפרות אחת את השניה. מעבר לתהליך האישי חשתי שכולנו עוברות גם תהליך כקבוצה. נוצרו חברויות מיוחדות.
גיליתי שיטה מיוחדת שמשלבת את האימון היבש המוגדר הוורבלי לעולם פלאי ומסתורי לנבכי התת מודע בעזרת האומנות.
גיליתי עד כמה הכלי האומנות משמעותי בשיקוף התת מודע, מבעד לכל המסכות, האמונות, הפרדיגמות והשדונים. פשוט משקף אותנו במערומינו ללא כחל וסרק.
בשיעור הראשון יצרנו קולאז‘ היכרות ובזמנו לא ממש התחברתי למה שיצרתי, היום לאחר כ9 חודשים בתהליך אני מצליחה להבחין במפה למעשה של התהליך והשינויים שעברתי ואני עדיין עוברת, עם ציר זמן ברור, עם יעד ברור בעתיד ושיקוף פרדיגמות וערכים.
בשיעורים הבאים זכיתי ללמוד ולהכיר מושגים כמו הקשבה טוטאלית, משוב, ערכים, אמונות, פרדיגמות, תוכנית פעולה, ניהול זמן ועוד…פתאום הרגשתי את העוצמה של חופש הבחירה והתכנון שניתן בידי.
דרך מעגל החיים שמיפה את התחומים השונים בחיי, דירוג הערכים בחיי, שיקוף החוזקות ותיקון חוויתי של זכרונות העבר ממקום של קורבן למקום עוצמתי– כל זה נתן לי את האומץ להחליף עבודה למקום טוב יותר מכל הבחינות. התחלתי להאמין בעצמי יותר.
התחלתי ליצור חזון ותוכנית עבודה מפורטת לפרטי פרטים, עם אילוצים וחלופות.
יש לי ייעוד כיום והוא ברור, יש לו עומק ותחושת שליחות שעוזרת לי לקום בבוקר.
הכלים שניתנו לי גרמו לי להתבונן לגמרי אחרת על חיי, על סדרי העדיפויות שלי, תכנון הזמן – כיום אני בעשיה מתמדת, לעומת התקיעות שאפיינה את עברי, כעת מחפשת דירה על מנת שאוכל ליצור מרחב אימוני, כבר יש לי מתאמנים פוטנציאלים לסופרוויז‘ן ובמקביל עוברת בעצמי אימון בעזרת אומנות על מנת שאוכל להשלים את התהליך האישי בעזרת הדרכה .
מערכות היחסים שלי וכיצד אני מתנהלת בתוכן, היכן הגבולות שלי– מערכות יחסים שכבר לא נכונות לערכים שלי הסתיימו ובמקומן באו חדשות, נכונות יותר. התחלתי להתנהל מעט אחרת בתוכן – ממקום יותר מכבד את הערכים שלי.
מיום ליום אני מתקרבת לדרך של ליבי, מתנהלת מתוך מקום נאמן לערכיי וזה אפילו מתבטא במקומות הכי קטנים.
כיום אני עדיין בעיצומו של תהליך, אני יודעת לאן אני הולכת והכי חשוב
אני כבר לא מפחדת!!! (את השדון משתדלת להשאיר בבקבוק ;))
היום אני יודעת שיש לנו את הכוחות ליצור את המציאות שלנו ולעזור לאחרים ליצור את שלהם וכל זאת בזמן יחסית קצר בכאן ועכשיו.
אז תודה לך בלה על שייסדת את השיטה הייחודית הזאת.
משלבת את הטוב מכל העולמות – אימון ואומנות
הדרך היא שלי
למסע שלי יצאתי עוד טרם הגעתי אל מכללת ביטוי. לאחר שנים מורכבות בחיי האישיים, מצאתי עצמי בינואר 2015 באבן דרך הראשונה שלי. לאחר 22 שנים בענף הפרסום ומשבר גדול שעברתי לפני כשנה נפלה ההכרעה בליבי כי הגיע זמן שינוי. או מדוייק יותר הגיע זמן ביצוע!!
התוכנית הייתה מעורפלת אך מטרתה ברורה. רוצה לעבוד ולטפל בילדים ונוער.
קראתי לשנה הזו ה restart של חיי. מלאת התרגשות בניתי לי תוכנית פעולה. לראשונה בחיי הפכתי להיות מסודרת ומתוכננת, או לפחות כך חשבתי…
הקורס הראשון שאליו הצטרפתי, הגיע אלי כמתנה מאחותי היקרה. קורס גישור. זה פתח את תאבוני ומיד כשהסתיים החלטתי שרוצה ללמוד קאוצינג שהרי אלו מדברים את אותה השפה, ובכלל לקבל עוד כלים כמגשרת זה הרי משובח ונפלא.
בעת שמחפשת בנט את המשך דרכי קפץ לו הלינק של מכללת ביטוי…”קאוצינג וטיפול באמצעות אומנות“…. היה זה יום שישי בערב, וכולי בהתלהבות!! היכול להיות כזה שילוב מדהים שנדמה כאילו תפרו אותו במיוחד עבורי???… שהרי שנים אני מסתובבת בתחושה של פיספוס על שלא למדתי תרפיה באומנות, ולפתע זה נגלה לעיניי… בהשתוקקות קוראת את כל המידע הזמין, ומחכה בקוצר רוח ליום ראשון לקביעת פגישה…מאושרת ושמחה הולכת לישון. בשבת כשהתעוררתי, מהרהרת האם היה זה רק חלום…
חלפו להם 28 שיעורים ומפגשים מרתקים, מלאי תוכן ויצירה ואני מרגישה התחלה של התעוררות והגשמה. אם כי הדרך עוד ארוכה…
אוטוטו ונפרדים, ולפני שזה קורה אספר בקצרה על מה שחוויתי והיה.
ימי שני, אחה“צ משתדלת כל כך ומקפידה שלא להעדר מכל סיבה ואפילו להגיע בזמן, כדי שלא אפספס את הקלירינג וגם לא את העוגה.
מתכנסים אט אט בעזרת הכלים שרכשנו ומתחילים בלמידה. משלב ההקשבה עוברים ליצירה ועבורי זו היתה החגיגה. שנים שלא נגעתי בחומר והיה בי געגוע וכמיהה מרובה. היו מערכים שמהם התמוגגתי. והיו גם כאלו שפחות התחברתי ועדיין הפקתי הנאה.
האימונים הראשונים לוו בחרדה נוראית. מה עושים? מה שואלים? איך מעבירים עכשיו 15 דק‘ של אימון. של לדבר. או גרוע מזה, להקשיב.
המצחיק הוא שהיום גם חצי שעה לא מספיקה לי בתרגולים. וממש מתבאסת שזמני תם…
מדהים לחשוב איזה מהפך עברתי בתקופה קצרה יחסית. החל מהידע הנרכש באיך לאמן את האחר ועד לחוויה האישית הפרטית שלי בתוך האימון דרך היצירה.
וגם אם היום המחשבה שבלאמן זרים עדיין לא מלווה בבטחון, בטוחה שבחלוף הזמן זו תשתנה ותתהפך. שהרי חוויתי זאת! . ויודעת שבכדי ליצור שינוי אמיתי צריכה לעבוד. להתגבר על החששות. וזה תלוי רק בי. וזה הכי אפשרי. אין ניסים אבל יש תוצאות אם עושים ומתרגלים.
וכשחווים הצלחות כל זווית הראייה שלנו משתנה. כל הגישה היא שונה. וכך הדרך אל המטרה הרבה יותר נעימה ואף מהנה.
האומנות ככלי טיפולי זו הדרך. מאמינה בכך בכל ליבי. היצירה הינה דרך לביטוי עצמי הכי אמיתי שלנו כבני אדם.
ההתבוננת והתגליות שמשתקפות לנו דרך היצירה מחברות אותנו אל התת מודע, כהשתקפות של הנפש.
נדהמתי לגלות בכל פעם מחדש, את כוחה של זו. גם בשיעורים בהם חשבתי שיודעת בדיוק מה עושה ועל מה מדברת, במהלך האימון הגעתי למחוזות שלא דמיינתי. איזה בליל של רגשות אין סופי היצירה והחומר מוציאים מאיתנו.
וכשמנתבים את האימון למקום החיובי המעצים והמחזק, האפקט ניכר מבפנים ומבחוץ.
הבטיחו לי מסע מרתק במפגש הראשון. וכך היה.
נכון שעדיין בדרך ולרגעים מרגישה עוד אבודה. אך הכלים שרכשתי וההתנסויות שחוויתי, שינו במידת מה את נקודת ההשקפה,
כל זה ועוד נותנים לי את הכח להמשיך את המסע בדרך להגשמה. להתחבר לעצמי ולבטוח בעצמי שיודעת מה רוצה ומה ייעודי.
לא לפחד מכשלונות ועיכובים. לדעת להתמודד עם פרדיגמות ושדונים מטרידים. לצלוח משימות ולוחות זמנים. לתכנן ולדמיין. לחשוב חיובי.
להעז. לרצות. לנשום. להגשים.
את כל שחוויתי ויודעת מפזרת בין כל אוהבי, מכרי ואפילו זרים. וזו הגדולה של האימון. להיות שם בשביל האחר. לתמוך. לכוון.
ל ה ק ש י ב . כן להקשיב. זו התקשורת הבסיסית בין אנשים.
לפרגן ולהעצים ולדעת להודות, ורחמנא ליצלן לבקש משוב על טעויות ולהודות גם על זה.
ככ הרבה כלים. שלכאורה לא כ“כ זרים בעולמי, לפתע ברי משמעות מכופלת. אין אלו אמירות וסיסמאות שקראתי או שמעתי…
אלו חוויות שעברתי. כאלו שהפעילו את כל חושי והעצימו מחשבות ואת חיי.
לרגעים תוהה כמה חבל שלא הייתה המכללה כשהייתי בת 20…
וכן כן, יודעת. הרי למדתי מהטובים. לא נוברת בעבר. עוסקת בהווה. מסתכלת קדימה עם חיוך גדול בפנים.
במהלך השנה המופלאה שלי התנדבתי עם ילדים בפרוייקטים שונים בבתי ספר יסודיים. לימדתי ילדים גישור ויצירה והכרתי כיתה מיוחדת במינה. ילדי pdd בתפקוד גבוהה שעשו לי בית ספר… בחודשים שליוויתי אותם נחשפתי להתמודדויות הלא פשוטות שילדים על רצף האוטיזים נאלצים להתמודד דקה דקה. ולנו נראות כמובנות מאלו ופשוטות נורא. אותגרתי בענק. התאהבתי בהם והבנתי שפה ייעודי האמיתי.
לומדת היום מזה 4 חודשים טיפול ההתנהגותי בשיטת aba .בסיומו של קורס זה אהיה תרפיסטית לילדים על הרצף. וזה שלעצמו מרגש אותי.
לומדת היום מזה 4 חודשים טיפול ההתנהגותי בשיטת aba .בסיומו של קורס זה אהיה תרפיסטית לילדים על הרצף. וזה שלעצמו מרגש אותי.
לחולל שינוי שנראה כה קטן לצופה מהצד אך כה עצום בעולמו של ילד שכזה וסביבתו.
כמו כן הצטרפתי לכיתת ציור ורישום והנפש מודה.
ורשימת הקורסים שעוד טרם נרשמתי אליהם ורוצה, גדלה לה מיום ליום… המון תכניות לעתיד. חלומות ועוד תכנונים.
אוי כמה חבל שהכסף לא גדל לו על עצים…
תודה על הכל!
תודה גדולה
על חוויה מעשירה ומעוררת מחשבה וגם עשייה.
ועל קבוצה נדירה ואהובה.
לזאת קוראת בפשטות – זכייה!!!!!
משימת סיום קורס–מ“גולם לפרפר“
הגעתי לקורס מתוך רצון לקלוט מה אפשרי עבורי מתוך עולם האימון ביצירה.
אני אוהבת לצייר והאמנות על כל רבדיה יצרה הבדל בין מי שהייתי למי שאני היום.
השקט ,הריכוז ,היצירתיות ,הכיף ,המגע והתחושות של יצירה הביאו אותי לרצות ולבחון מה אפשרי מתוך אימון ביצירה.
נכנסתי לקורס .שמעתי עליו המון דברים חיוביים מבנות שעשו אותו לפני ורציתי לראות במה מדובר. הגעתי סקרנית.
במהלך השיעורים למדתי על הקשבה ,הדרך שלי להקשיב מתוך עצמי בשונה מתוך חווית המתאמן ,אז קלטתי שאני מתנגדת לדרך של המתאמן שלי ולא מאפשרת לו לבטא את הדברים בדרך שלו ולסלול את דרכו למקום אליו הוא מחויב להגיע.
למדתי מה היא רמת הקשבה שניה ושלישית וכיצד מתוך רצון להיות עבור האחר אני יכולה ליצור את עצמי כשירות ומקור העצמה ולהפעיל את תפיסת הסקנינג כדי לקלוט את החוויה המלאה של המתאמן.
כשהתחלתי להתאמן בהקשבה ורבלית ולא מילולית התחלתי לקלוט דברים נוספים שאפשרו לי להשתמש בשיטת הספגטי ,לתת למתאמן זויות להסתכלות מבלי לפרש אותן ,התחלתי ליצור את זה בעזרת פנמנולוגיה. זיהו וציון תופעות ביצירה ,צבעים מרקמים ,תכנים .
ככל שאמנתי יותר כך קלטתי עוד ועוד שיטות, שיקוף במילים ובתנועות ,קליטת רזוננס ע“י תנועות והתרגשות המאומן, קליטת תופעות מתוך היצירה עצמה ושימוש בדמיון מודרך.
בנוסף הבנתי את התהליך ליצירת עתידו של המאומן דרך תוכנית עבודה מובנית קליטת העוצמות שלו ,המטרות והיעדים ויצירת דרך להגשמת חלומות.
בתוך עולם של יצירה ואימון גיליתי מה אני באמת חושבת על חיי .
בשלב ראשון מתוך שיעור גלגל החיים בו נכחתי מה אני חושבת על כל תחום בחיי.
בעוד התפתחות אישית ובריאות קיבלו ציון שביעות רצון גבוה ,זוגיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר. אני לא משקיעה בחלום שאני הכי מחויבת לו ,משפחה. אני מפחדת. בהמשך חזרתי להתבונן על עצמי ומה עובד ולא עובד בחיי האישיים. קלטתי שהחלום שלי הוא משפחה ,ילד ובן זוג ,קרבה ואהבה נוכחת בבית שלי . כך נראה האני המיטבי שלי.
קלטתי את התכונות הטובות שלי ואת הקשבת הבנות סביבי אלי כאישה יצירתית ,חמלה ,קשובה מנהיגה ועוד המון תכונות ששמעתי על עצמי בעבר ולא יכולתי להכיל אותן. לראשונה קיבלתי את כל מה שניתן לי וחייכתי. קיבלתי הכל והסכמתי.
למדתי לקבל את עצמי כפי שאני וכפי שאני לא ופרצתי דרך בפחד שלי מלהיות אמא . בפעם הראשונה הודיתי שאני לא מאמינה שאני מספיק טובה לאמהות וויתרתי על זה .שחררתי כובד של שנים.
בהמשך קלטתי איך הסיפורים של השדים שבראש שלי עוצרים ומונעים ממני את מה שאני רוצה וקלטתי על מה נדרש לוותר כדי להתקדם קדימה ולהפוך להיות אמא ובת זוג.
היום אני בתהליך הפריה ,יוצרת את המשפחה שלי ולומדת איך להעצים את הסובבים אותי ולגשים את החלומות שלי. הדרך לא פשוטה אבל בהחלט עוצמתית ושווה.
החקירה שלי לתוך עצמי ומתן לגיטימציה לכל החלקים שלי להיות היא מבחינתי מתנה ענקית עליה אני מודה לך דוקטור נוביצקי.
זה לא מובן מאליו ששיטה תעבוד ותיצור עתיד חדש שלא יכל לקרות לולא כן. תודה על הדרך, התהליך, התמיכה וההשראה!
כתיבה אינטרוספקטיבית בעקבות היצירה “מגולם לפרפר“
אני ליאת בת 35 נשואה לאבנר, אמא לעלמה בת 4 ורן בן 2.
הגעתי לטיפול ממקום של חיפוש עצמי, תעסוקתי, לימודי וחיפוש הייעוד שלי. התחושה הייתה שאין לי לאן לפנות וגם שאין לי כישורים מספקים לדברים שרציתי ללמוד או לעסוק בהם. דימוי עצמי נמוך וביטחון ירוד, שגרמו למתחים, פחדים והרגשה של חנק. הכול הרגיש כסוגר עלי וסגור בפניי. הרגשתי שכך גם הסביבה מתייחסת אלי– באופן ישיר או עקיף, וזאת למרות האהבה כלפי והניסיונות לדחוף אותי קדימה.
מתוך כל זה חשתי ייאוש וחוסר מוצא, מתוך מקום של חוסר הביטחון שאני לא מתאימה לשום מסגרת. שאלתי את עצמי, איך יוצאים מהבור הזה? ומתי ואיך אני סוף סוף אוכל להתחיל לחיות חיים מאושרים ומספקים עבורי ועבור משפחתי? ההרגשה הקשה והכבדה הזו הובילה אותי לטיפול בשיטת נוביצקי.
מהתחלה הרגשתי טוב. איזה כיף! מקום שקיבל אותי איך שאני. אפשרתי לעצמי לשחרר את הדאגה לילדים, לשגרה שלהם, לנוכחות שלי ללחץ, לריצות, להכנות וכו… יחד עם החרדות והדאגות, למדתי לאט לאט להשתחרר ולאהוב את הרגע הזה.
בצעדים מדודים עברתי ממצב של מתח– למצב של לתת לעצמי מקום של שחרור ומקום לעצמי. אין ספק, זה חיבר אותי לאט לאט להרגשה של חיבוק, העצמה ולתחושות נפלאות שגרמו לתהליך לעבור בצורה הכי טובה והכי נכונה לי.
בעייני התהליך קסום. ישבתי כל מפגש פעורת פה, נרגשת וסקרנית. הרגשתי שהמילים שנאמרו, האמנות והיצירה כל כך עוצמתיות, נוגעות וחודרות, ליטפו אותי ברכות וגרמו לי לתחושת הגנה וחיזוק. ומה שעוד יותר מדהים זה שכל הקסם הזה מועבר בצורה מרתקת, באותנטיות ובגובה העיניים.
התמונה החלה להתבהר, השיטה החלה לחלחל ולחולל שינוי בחיי. הכרתי את עצמי, את עולמי הפנימי וההיכרות הובילה לחיבור למודע ולתת מודע שלי – התחברתי לעצמי. חדרה בי האמונה שאני שווה, שיש לי אומץ – אני פועלת! שחרור שאני יכולה ויודעת לעשות דברים מבלי להיות מונעת מהסביבה או מהקולות הפנימיים המנמיכים שלי. אני בעלת מחשבה עצמאית על מה טוב לי ומה אני בוחרת לעצמי, ומגלה המון חוזקות, ערכים ורצונות שבי.
היום כל רצון שלי מגיע מתוך חשיבה עמוקה של מה המטרה, ומתוך בירור מעמיק של הערכים והחוזקות שלי. היום במקום לתת לדברים לעבור לידי, אני בוחרת את היעדים שלי ומתחילה במודעות לבנות תוכנית פעולה שמחברת בין כל מה שקיבלתי בתהליך כדי להגיע בעוצמה למטרות שלי ולהגשים אותן. היכולת הזו עוזרת לי להוריד את מפלס הבהלה, הסגירות והפחדים. היא מזכירה לי לנשום עמוק ולדבר את השפה החדשה שלי.מכאן התהליך המשיך והוביל אותי למקום של מוכנות, הבנה והכרה. הסתכלות חדשה, גישה שונה לחיים ולקיחת אחריות על חיי בביטח ון מלא. ישנם מספר נושאים שהיוו עבורי מקור עוצמה חזק, מלווים אותי בחיי ומשאירים אותי על מסלול בטוח עבורי.
בראש ובראשונה המפגש של “המצוי בתחומי חיי” שעבורי היה מאד חזק ושיקף לי בצורה ברורה את מידת ההדחקה וחוסר המודעות שלי. איך נתתי לתחומים מסוימים ציון גבוה, כשבפועל אני לא מרגישה כך? ואז הגיעו התובנות על עצמי– עד כמה קשר רגשי יכול לטשטש עבורי ולייצר לי תמונה לא מדויקת. וכשהגיעה התובנה הגיעה אחריה גם הפעולה –איך אני מבטאת את הרגש? את הקושי שנסתר ממני?
הגענו למפגש של הפתקיות שהפתיע מתחילתו. התבקשנו ליצור ולציין את החוזקות שלנו, לכתוב אותם ואף להדביק אותם עלינו, מבלי להתבייש להוציא דברים שטובים בי. כך זכיתי לעמוד מול ראי ולהסתכל על עצמי מקושטת במילים טובות, מחזקות עוצמתיות וכל אלה שלי ורק שלי! מאותו יום למדתי לחבק אותי.
עוד אחד מהמפגשים שהשאירו בי חותם היה כאשר התבקשתי לשרטט את המפה בדרך ליעד הסופי. פחדתי לבצע את המשימה כי כבר הוכח לי שברגע שאני אוציא את זה – אין דרך חזרה. היה לי קשה להתמודד עם האחריות הגדולה שעומדת בפניי, התכווצתי, לא היה לי אומץ, ומבלבול ציירתי את היעד הסופי. אבל עכשיו איך מגיעים לכל היופי הזה שבסוף? כשהבנתי את המשמעות שהיעד הסופי לא יוכל להתממש ללא דרך, ישבתי והשתמשתי בכלים שצברתי במהלך הטיפול: יצרתי לי דרך למטרה הסופית, יחד עם המכשולים והפתרונות כדי להגיע ליעד. הסתכלתי על התוצאה, והייתי גאה ונרגשת “עשיתי זאת!”
מפגש נוסף שמלווה אותי עד היום ועדיין מנסה ללמוד ממנו – המפגש על הפרעות יזומות שבו הבנתי, בצורה חזקה וכואבת, שבכל פעם שיש הפרעה עבורי, אני נותנת לאותה הפרעה תשומת לב גדולה. גדולה מדי. עד כדי כך היא נוגעת בי שאני לוקחת אותה והופכת אותה להרס עצמי. נדהמתי לגלות שגם במצב זה, ניתנת לי האפשרות למצוא פיתרון ולבחור בדרך אחרת כדי להצליח. הרגשה של כוחות גדולים שאני לא מוותרת ולא מתייאשת ויש בי את היכולת לחולל שינוי בחיי. לבחור, לבצע, לנוע בעצמי.
מפגשים אלה היוו עבורי עליית מדרגה, התקדמות. הם היו עוצמתיים, מפתיעים. חלקם חוללו שינוי מיידי וחלקם חדרו לאט לאט. באיזושהי צורה קסומה, עדינה וגאונית, עזרו לי למצוא בעצמי את התשובות הנכונות לי.
הדרך החדשה שרכשתי מאפשרת לי להיות יותר קשובה, יותר מקבלת, יותר מכילה, יש לי שפה חדשה. יש בי הבנה עמוקה, שכל אחד הוא עולם ומלואו– וכל עולם הוא יפה לכשעצמו, מלא בתוכן, שונה, שמדויק לו. לכל אדם יש אפשרות למצוא לעצמו את התשובות ולהביאם ליידי ביטוי והגשמה.
ועכשיו לקראת סיום, יש לי את המתכון ואת כל הכלים, להרגיש את עצמי באופן מלא ושלם. התגלתה בתוכי היכולת לראות אנשים ודברים בצורה אחרת, שונה מהקודמת. אני לומדת לימודים גבוהים ואני רוצה להיות מטפלת. כל היחס לעצמי וסביבתי השתנה. גיליתי שכאשר אני משנה את הדרך שבה אני מתבוננת בדברים, הדברים שאני מתבוננת בהם– משתנים. אני גם בפנים בתוכי וגם יצאתי החוצה ומאפשרת לעצמי לעוף כמו הפרפר!
אני רואה את עצמי כגשר שמחבר את האנשים עם הפנימיות שלהם. אורטל גז – מטפלת בשיטת נוביצקי במשך השנים ועם הזמן אנחנו חיים את חיינו, עובדים, ישנים…. הזמן טס ולא חושבים על עצמנו באמת. אנחנו לא שואלים האם אנחנו עושים את מה שרצינו? האם אנחנו מכירים את הצריכים שלנו? האם אנחנו מחוברים לערכים שלנו? האם אנחנו מכירים מספיק את החזקות שלנו כדי ללכת עוד יותר רחוק? ומה אנחנו עושים כדי להיות מחוברים אליהם? זאת ועוד, מה הייעוד שלנו פה בחיים? מה עושים כדי להגיע לשם? כל התשובות האלה מאוד חשובות וייתנו לנו כיוון בחיים. מטרת שיטת נוביצקי היא לפתח דרך היצירתיות והמודעות את האפשרות להגיע לתשובות אישיות, להתפתח, לשגשג ולתת ביטוי מנטלי ונפשי. עם שיטת נוביצקי אני בטוחה שאצליח לעזור לכם להגדיר את החזקות שבכם, לחזק את הערכים ולהגיע להגשמה עצמית ומימוש היעוד שלכם. קצת על עצמי: שמי אורטל, אמא לשלושה ילדים מתוקים. עליתי לארץ לפני כ- 3 שנים מצרפת ומלוס אנג’לס. אחרי לא מעט שנים שהקדשתי לילדי ולמשפחתי החלטתי ללמוד משהו שאני מאוד מחוברת ואוהבת. אני אישה קשובה ומכילה מטבעי ובכל מצב אקבל כל אדם באשר הוא מבלי לשפוט. בעקבות כך בחרתי ללמוד ולעזור לאחרים באמצעות האמנות בשיטת נוביצקי. אני מאוד מאמינה בשיטת נוביצקי ולמעשה התנסיתי בה ממש בעצמי.
אני רואה את עצמי כגשר שמחבר את האנשים עם הפנימיות שלהם. אורטל גז – מטפלת בשיטת נוביצקי במשך השנים ועם הזמן אנחנו חיים את חיינו, עובדים, ישנים…. הזמן טס ולא חושבים על עצמנו באמת. אנחנו לא שואלים האם אנחנו עושים את מה שרצינו? האם אנחנו מכירים את הצריכים שלנו? האם אנחנו מחוברים לערכים שלנו? האם אנחנו מכירים מספיק את החזקות שלנו כדי ללכת עוד יותר רחוק? ומה אנחנו עושים כדי להיות מחוברים אליהם? זאת ועוד, מה הייעוד שלנו פה בחיים? מה עושים כדי להגיע לשם? כל התשובות האלה מאוד חשובות וייתנו לנו כיוון בחיים. מטרת שיטת נוביצקי היא לפתח דרך היצירתיות והמודעות את האפשרות להגיע לתשובות אישיות, להתפתח, לשגשג ולתת ביטוי מנטלי ונפשי. עם שיטת נוביצקי אני בטוחה שאצליח לעזור לכם להגדיר את החזקות שבכם, לחזק את הערכים ולהגיע להגשמה עצמית ומימוש היעוד שלכם. קצת על עצמי: שמי אורטל, אמא לשלושה ילדים מתוקים. עליתי לארץ לפני כ- 3 שנים מצרפת ומלוס אנג’לס. אחרי לא מעט שנים שהקדשתי לילדי ולמשפחתי החלטתי ללמוד משהו שאני מאוד מחוברת ואוהבת. אני אישה קשובה ומכילה מטבעי ובכל מצב אקבל כל אדם באשר הוא מבלי לשפוט. בעקבות כך בחרתי ללמוד ולעזור לאחרים באמצעות האמנות בשיטת נוביצקי. אני מאוד מאמינה בשיטת נוביצקי ולמעשה התנסיתי בה ממש בעצמי.
אני רואה את עצמי כגשר שמחבר את האנשים עם הפנימיות שלהם. אורטל גז – מטפלת בשיטת נוביצקי במשך השנים ועם הזמן אנחנו חיים את חיינו, עובדים, ישנים…. הזמן טס ולא חושבים על עצמנו באמת. אנחנו לא שואלים האם אנחנו עושים את מה שרצינו? האם אנחנו מכירים את הצריכים שלנו? האם אנחנו מחוברים לערכים שלנו? האם אנחנו מכירים מספיק את החזקות שלנו כדי ללכת עוד יותר רחוק? ומה אנחנו עושים כדי להיות מחוברים אליהם? זאת ועוד, מה הייעוד שלנו פה בחיים? מה עושים כדי להגיע לשם? כל התשובות האלה מאוד חשובות וייתנו לנו כיוון בחיים. מטרת שיטת נוביצקי היא לפתח דרך היצירתיות והמודעות את האפשרות להגיע לתשובות אישיות, להתפתח, לשגשג ולתת ביטוי מנטלי ונפשי. עם שיטת נוביצקי אני בטוחה שאצליח לעזור לכם להגדיר את החזקות שבכם, לחזק את הערכים ולהגיע להגשמה עצמית ומימוש היעוד שלכם. קצת על עצמי: שמי אורטל, אמא לשלושה ילדים מתוקים. עליתי לארץ לפני כ- 3 שנים מצרפת ומלוס אנג’לס. אחרי לא מעט שנים שהקדשתי לילדי ולמשפחתי החלטתי ללמוד משהו שאני מאוד מחוברת ואוהבת. אני אישה קשובה ומכילה מטבעי ובכל מצב אקבל כל אדם באשר הוא מבלי לשפוט. בעקבות כך בחרתי ללמוד ולעזור לאחרים באמצעות האמנות בשיטת נוביצקי. אני מאוד מאמינה בשיטת נוביצקי ולמעשה התנסיתי בה ממש בעצמי.
אני רואה את עצמי כגשר שמחבר את האנשים עם הפנימיות שלהם. אורטל גז – מטפלת בשיטת נוביצקי במשך השנים ועם הזמן אנחנו חיים את חיינו, עובדים, ישנים…. הזמן טס ולא חושבים על עצמנו באמת. אנחנו לא שואלים האם אנחנו עושים את מה שרצינו? האם אנחנו מכירים את הצריכים שלנו? האם אנחנו מחוברים לערכים שלנו? האם אנחנו מכירים מספיק את החזקות שלנו כדי ללכת עוד יותר רחוק? ומה אנחנו עושים כדי להיות מחוברים אליהם? זאת ועוד, מה הייעוד שלנו פה בחיים? מה עושים כדי להגיע לשם? כל התשובות האלה מאוד חשובות וייתנו לנו כיוון בחיים. מטרת שיטת נוביצקי היא לפתח דרך היצירתיות והמודעות את האפשרות להגיע לתשובות אישיות, להתפתח, לשגשג ולתת ביטוי מנטלי ונפשי. עם שיטת נוביצקי אני בטוחה שאצליח לעזור לכם להגדיר את החזקות שבכם, לחזק את הערכים ולהגיע להגשמה עצמית ומימוש היעוד שלכם. קצת על עצמי: שמי אורטל, אמא לשלושה ילדים מתוקים. עליתי לארץ לפני כ- 3 שנים מצרפת ומלוס אנג’לס. אחרי לא מעט שנים שהקדשתי לילדי ולמשפחתי החלטתי ללמוד משהו שאני מאוד מחוברת ואוהבת. אני אישה קשובה ומכילה מטבעי ובכל מצב אקבל כל אדם באשר הוא מבלי לשפוט. בעקבות כך בחרתי ללמוד ולעזור לאחרים באמצעות האמנות בשיטת נוביצקי. אני מאוד מאמינה בשיטת נוביצקי ולמעשה התנסיתי בה ממש בעצמי.
אני רואה את עצמי כגשר שמחבר את האנשים עם הפנימיות שלהם. אורטל גז – מטפלת בשיטת נוביצקי במשך השנים ועם הזמן אנחנו חיים את חיינו, עובדים, ישנים…. הזמן טס ולא חושבים על עצמנו באמת. אנחנו לא שואלים האם אנחנו עושים את מה שרצינו? האם אנחנו מכירים את הצריכים שלנו? האם אנחנו מחוברים לערכים שלנו? האם אנחנו מכירים מספיק את החזקות שלנו כדי ללכת עוד יותר רחוק? ומה אנחנו עושים כדי להיות מחוברים אליהם? זאת ועוד, מה הייעוד שלנו פה בחיים? מה עושים כדי להגיע לשם? כל התשובות האלה מאוד חשובות וייתנו לנו כיוון בחיים. מטרת שיטת נוביצקי היא לפתח דרך היצירתיות והמודעות את האפשרות להגיע לתשובות אישיות, להתפתח, לשגשג ולתת ביטוי מנטלי ונפשי. עם שיטת נוביצקי אני בטוחה שאצליח לעזור לכם להגדיר את החזקות שבכם, לחזק את הערכים ולהגיע להגשמה עצמית ומימוש היעוד שלכם. קצת על עצמי: שמי אורטל, אמא לשלושה ילדים מתוקים. עליתי לארץ לפני כ- 3 שנים מצרפת ומלוס אנג’לס. אחרי לא מעט שנים שהקדשתי לילדי ולמשפחתי החלטתי ללמוד משהו שאני מאוד מחוברת ואוהבת. אני אישה קשובה ומכילה מטבעי ובכל מצב אקבל כל אדם באשר הוא מבלי לשפוט. בעקבות כך בחרתי ללמוד ולעזור לאחרים באמצעות האמנות בשיטת נוביצקי. אני מאוד מאמינה בשיטת נוביצקי ולמעשה התנסיתי בה ממש בעצמי.
